סיכום טיול ליסבון - פורטו – יוני 2013

סיכום טיול ליסבון - פורטו – יוני 2013

יום רביעי – 5.6

22:30 – נהג המונית מתקשה למצוא את הכתובת - הסבר קצר, מגיע ואוספים את מורל.

בשדה רגוע מאוד. דיוטי וקפה ומתגלגלים לכוון השער.

עולים למטוס – הלם! מושבים צפופים וחסרי כל ריפוד. הטיסה יוצאת באיחור ומנסים לנמנם.

יום חמישי – 6.6

05:30 – בריסל (מזיזים את השעון שעה אחורה). צריכים להעביר כ 5 שעות עד לטיסה לליסבון.

חנויות עדיין לא פתוחות ואנחנו מעבירים את הזמן בנמנום על הכורסאות שבטרמינל.

אוכלים משהו קל ומסתובבים בחנויות שנפתחו.

11:50 – עולים לטיסה לליסבון – מטוס זהה, מושבים זוועה. מזל שהטיסה קצרה יחסית (שעתיים

וחצי).

14:30 – ליסבון (מזיזים את השעון עוד שעה אחורה).  אוספים את המזוודות ועולים למונית בכוון אלפמה (שכונה בה נתגורר ביומיים הקרובים).

מקשקשים עם הנהג ולאחר כרבע שעה יורדים באזור התחתון של אלפמה (מה שיצריך עליה לכוון הדירה).

מגיעים לדירה לאחר עליה קלה בסמטאות ובעזרת הסברים של התושבים המקומיים.

מצלצלים בפעמון אבל אין תשובה – סוזאנה לא נמצאת. שיחת טלפון קצרה וסוזאנה מתייצבת תוך

שתי דקות.

נשיקות וחיבוקים ועולים לדירה (קומה ראשונה). הדירה מקסימה, משופצת וכוללת גם אינטרנט אלחוטי. סוזאנה מוסרת לנו מכשיר סלולרי במידה ונרצה להיעזר בה בכל שעה. סוזאנה גם ממליצה על הלילות באלפמה היות וזו תקופה של פסטיבלים בליסבון (מאוחר יותר נבין למה הכוונה). לאחר התארגנות קצרה יוצאים לתור את ליסבון.

מהדירה עולים מעט בסמטאות ומגיעים למרפסת תצפית על אלפמה והאזור, כולל נהר הטז'ו.

יורדים רגלית במסלול של חשמלית  28 ההיסטורית ונכנסים לקתדרלה של העיר – "סה" המרשימה

בגודלה ובפשטותה. ממשיכים למדרחוב אוגושטה ונכנסים לסיור קצר (חינמי) במוזאון העיצוב שבתחילת המדרחוב המשופע בחנויות מותגים. מכל עבר מציעים לנו חשיש ללא כל חשש מהשוטרים המסיירים.    

רוכשים כרטיס תחבורה ליממה בקיוסק ומחפשים מקום לנוח. אוכלים גלידה מקומית באזור כיכר פיגורה  שם יש שוק איכרים קטן ולהקת זמרות מבוגרות מנעימה בזמר בסיגנון "שרל'ה שרון".

מוצאים את התחנה הראשונה של קו 28 וחוזרים לאלפמה ולאזור הדירה.

מנסים לישון ולנוח מספר שעות כהכנה לבילוי בערב. רעש מהסמטאות מסביב (צעקות, נביחות כלבים וילדים משחקים) חודר לדירה ולא מאפשר מנוחה.

ערב יורד (20:00) – יוצאים לקרוע את הלילה. נוסעים בחשמלית 28 לכוון מרכז העיר. לילה יורד

אבל גם בשעה 21:30 עדיין יש אור. עולים רגלית במדרחוב אוגושטה ומשם (לאחר עמידה בתור של

כעשרים דקות) עולים במעלית המיוחדת המעלה אותנו 4 קומות לשכונת באריו אלטו.

באריו אלטו רק מתחילה להתעורר ואנחנו מחפשים (מורעבים) מסעדה. לרוב המסעדות יש גם שולחנות בחוץ למרות הסמטאות הצפופות. בוחרים מסעדה ומתיישבים בחוץ. לשולחן מוגשים מיד

לחם, ממרחים וגבינות (לא לדאוג, אנחנו נשלם על כך ובגדול). הכול טעים וחצי ליטר בירה מקומית

מלווה את הארוחה. רבים מחכים בתור לשולחן ועומדים בסמטה עם משקאות ביד.

מזמינים סרדינים מטוגנים ודג בקלה בתנור. הארוחה טעימה ומוותרים על הקינוח.

יורדים רגלית לכוון הנהר לבדיקת מועדון ההופעות SPEAKEASY. מתברר שצריך לנסוע בחשמלית מספר 15 לכוון.

המועדון שוכן במבנה ישן של הנמל ולצערנו ההופעה מתחילה אחרי חצות. מצבנו (לאחר יותר מ 24 שעות ללא שינה) לא מאפשר לנו להמתין יותר משעה ומחליטים לחזור לישון ולאגור כוחות למחר.

יום שישי – 7.6

בוקר ראשון בליסבון. את הקפה של הבוקר אנחנו שותים (בליווי מאפה) בבית קפה שכונתי קרוב

לדירה.

מתארגנים ויורדים בחשמלית 28 עד לאזור ככר רוסיו ומשם במטרו לאזור גני אדארדו. לצערנו מתחיל גשם קל ואנחנו נכנסים לכולבו "קורט אנגלס" – המותג הספרדי. הכולבו ענק (7 קומות)

ואנחנו קונים מים ודובדבנים לנישנוש.

יוצאים לכוון העיר דרך הגנים (מזג האוויר לא מבשר טובות). לאחר כ 10 דקות מגיעים למתחם דוכנים  שהיה בהכנה לשבוע הספר (מעניין, גם בארץ מתקיים שבוע הספר באותו זמן).

ברגע זה נפתחות ארובות השמיים וגשם מתחיל לרדת. תופסים מחסה בסככה של אחד הדוכנים.

הגשם מפסיק לאחר כרבע שעה וממשיכים רגלית כאשר אכילת הדובדבנים מעלה מעט את מצב הרוח.

השמש יוצאת ובעזרת המטרו וחשמלית מספר 15 מגיעים לאזור מנזר ז'רונימוש. כנסיית המנזר מרשימה מאוד וממשיכים משם לנמל ולאנדרטת המגלים הדהימה (52 מטר). עולים במעלית (3 יורו) לתצפית מראש האנדרטה. מזג האוויר מקסים.

סיור באזור הגנים בסביבה ותצפית על גשר ה 25 באפריל. הבטן מקרקרת. מוצאים מסעדת מזון מהיר לבאגטים שמתבררת כבחירה טובה מאוד (באגטים חמים עם בשרים טעימים בתוספת צ'יפס ושתייה).

חוזרים למרכז ושותים קפה בכיכר רוסיו. האווירה מתחממת לקראת משחק הערב בין פורטוגל לרוסיה וצעיפים לערב נמכרים באזור הכיכר.

חוזרים לדירה למנוחה והתארגנות. בערב יורדים לתחנת המטרו אפולוניה ונוסעים בקו הכחול לכוון

האצטדיון של בנפיקה – אצטדיון האור (LUZ). אוהדים משני המחנות מצטרפים בתחנות לאורך הדרך

ועם ההגעה אנחנו משתלבים בהמונים המתקדמים לכוון האצטדיון.

מתקרבים לאזור הקופות בחשש וכבר בדרך ספסרים מציעים כרטיסים למשחק. להפתעתנו הקופות פתוחות ואנחנו מצליחים לקנות כרטיסים במקום סביר במחיר של 15 יורו!

מיד קונים גם צעיף ב 5 יורו והופכים לאוהדים שרופים של פורטוגל (אל אל ישראל! בשקט בלב)

נכנסים ומתרשמים מאצטדיון חדיש (שימש גם ביורו 2004 שהיה טראומה למארחת שנוצחה בגמר

ע"י יוון) ומצוחצח. נקניקיה בלחמנייה, שתייה וסיגריה לקינוח. מתיישבים במקומות. רונאלדו והחבורה עולים לחימום.

הקהל הפורטוגלי נכנס ברגע האחרון והעידוד ברמה סבירה מינוס (דגלונים ושלטים הצובעים את האצטדיון בירוק ואדום).

פוסטיגה בדקה עשירית מקפיץ את כולם עם שער יפה ועד הסיום נפצעים ומוחלפים  שלושה שחקנים רוסים דבר שלא מאפשר לנבחרת האורחת להוות יריב שקול. רונאלדו היה חלש מאוד ולא הראה כל מאמץ.

חוזרים במטרו עד לתחנת אפולוניה וכבר בתחילת העלייה לשכונת אלפמה אנחנו משתלבים בחגיגה

גדולה של שולחנות אוכל והמונים שרוקדים לצלילי מוסיקה פורטוגזית מקפיצה.

יושבים באחת הסככות, אוכלים עוף שנעשה על גריל פחמים בתוספת סלט, צ'יפס (משקית) ושותים בירה קרה ומצוינת.

האווירה מחשמלת ובכל הסמטאות אוכלים, שותים ורוקדים.

בדרך לדירה אנחנו מספיקים לשתות את המשקה הפורטוגלי הפופולרי ג'ינג'יניה – ליקר דובדבנים

מדהים אותו מוכרת דודה חמודה מחלון ביתה.

סיום מדהים ליומיים מקסימים בליסבון – מחר ממשיכים לפורטו.

יום שבת – 8.6

רעשי החוגגים לא פסקו כל הלילה ולפנות בוקר עוד חלפו מספר שיכורים בסמטה שליד הדירה. אין ספק ששכונת אלפמה היא מקום בו ניתן לחוש באווירה המיוחדת של ליסבון בזמן הפסטיבל.

קפה ומאפה של בוקר (גשם קל) ומתגלגלים בסמטאות לכוון תחנת הרכבת אפולוניה. בדרך רואים

את שאריות חגיגת הלילה שכנראה תמשיך גם בלילה הקרוב.

הרכבת של 9:30 לפורטו (כרטיסים נרכשו מראש – 24 יורו) יוצאת בזמן ובנסיעה רגועה מגיעים אחרי שלש שעות לפורטו (תחנת קמפאניה).

בעזרת הסברים של עובדת לשכת התיירות ולאחר מאמץ (נדרש כסף מזומן מדויק) לא פשוט לרכוש כרטיס מטרו אנחנו מגיעים למרכז פורטו. הליכה רגלית של כ 10 דקות עד למלון הממוקם ברחוב צדדי במרכז פורטו.

החדר מיושן ומתאים לגמדים של שלגיה. אמבטיה מיניאטורית וצפופה. יותר מאוחר יתברר שיכולנו

לדרוש ולקבל חדר גדול עם אמבטיה מרווחת.

התארגנות ויציאה לעיר.

הרעב מציק (לא אכלנו מאז הבוקר) ובכיכר הראשית אנחנו מוצאים מסעדה חמודה ואוכלים כריכים

טעימים.

לאחר הרגעת הבטן עולים לאוטובוס תיור שהוסב לשאטל שמוביל נוסעים חינם לאזור הפארק והפסטיבל שאמור להמשך 40 שעות (Serralves).

לאחר נסיעה של כעשרים דקות מגיעים לאזור הפארק שבו נמצאות כבר משפחות רבות שפעילות

לילדים מעסיקה אותם. במות להופעות פזורות בפארק ולפי התכנייה הם ישמשו גם את מופעי הלילה

כולו.

מתחיל לטפטף ואנחנו מעדיפים לחזור לחדר למנוחה לקראת היציאה בלילה.

לפני שחוזרים לחדר אנחנו עוצרים ונכנסים לתחנת הרכבת המיוחדת שקירות אולם הכניסה שלה מצופים ציורי ענק מדהימים המורכבים מארחי קרמיקה כחולים.

נחים עד הערב בחדר ומנצלים את האינטרנט האלחוטי לשיחות עם הבית.

לפי המלצת פקיד הקבלה במלון אנחנו נוסעים במטרו לכוון הנמל הצפוני והמרוחק בכדי לחפש ולאכול במסעדת דגים או פירות ים.

יורדים באזור המומלץ (תחנת מטרו Matosinhos Sul) ומקבלים המלצה למסעדה מתושבים מקומיים. המלצה שתתברר כמוצלחת ביותר.

בודקים עוד מסעדות באזור אך לבסוף נכנסים למסעדה המומלצת מלאה מקומיים והריח והמנות מגרים את כל החושים. מסעדת - 
Marujo Marisqueira 

הארוחה (מנות הפתיחה, פירות ים, דג בקלה ויין) והשרות היו מעולים.

חוזרים במטרו ובקרבת המלון צמד מנגן ושר והקהל מצטרף ורוקד. הרחובות סביב המלון מרוצפים ברים, מועדונים ומסעדות. וצעירים רבים מסתובבים באזור ופעילות הלילה רק מתחילה.

חוזרים למלון לאחר יום עמוס, מעייף אך מהנה.

יום ראשון – 9.6

השכמה בסביבות 08:00. ארוחת בוקר מינימלית (קפה, לחמנייה וחמאה) בקומה השישית.

יוצאים רגלית (ירידות ועליות) לביקור בקתדרלת פורטו הענקית בעלת תקרה מרשימה.

מכיכר הקתדרלה רואים את גגות הרובע העתיק ואת הנהר שמעברו השני סככות הענק של

מפעלי היין.

יורדים במדרגות ציוריות דרך סמטאות הרובע העתיק עד לטיילת שלאורך הנהר. עדיין שקט

והמסעדות ובתי הקפה מתחילים להוציא כסאות החוצה. די מעונן ואפילו מטפטף אבל כנראה

שהם יודעים משהו על המשך היום כפי שיתברר מאוחר יותר.

ממשיכים למנזר סן פרנסיסקו המרשים. כנסיית המנזר מאד מרשימה מבפנים. המון זהב מצפה קירותיה. בין יתר אוצרות הכנסייה עץ יוחסין המתאר ע"פ הבנתם את שושלת ישו מדוד המלך. בבסיס העץ דוד ושלמה בנו מלכי יהודה וישראל. באמצע כמה עב"מים כנסייתיים ולמעלה יוסף הנגר ומריה ומעליהם בנם ישו. כל זאת כדי להמחיש למאמינים כי ישו הוא משיח בן דוד שלו.

חוזרים לטיילת ויושבים למנוחת קפה קצרה (בכל זאת שתי כנסיות בשעתיים, לא קל).

מזג האוויר מתבהר והשמש יוצאת. חוצים רגלית את הגשר ומזמינים סיור ביקב CALEM.

לאורך טיילת הנהר החיים תוססים ועשרות דוכנים מוכרים עבודות אומנות.

בטיילת מתקיימת גם תחרות ותצוגה של כלבים דניים ענקיים. הכלבים מדהימים בשקט וברוגע שלהם.

הסיור ביקב מעניין ובסופו מקבלים לטעימה את יין הפורט (לבן ואדום). יש גם חנות מרשימה

למכירת היינות.

לאחר הסיור וסיבוב נוסף בדוכנים (צב נוסף לאוסף הצבים) יושבים לאכול באחת המסעדות.

אוכלים שיפודים ושיחה מתפתחת עם גברת בשולחן צמוד שמתברר שהיא בעלת 4 כלבי דני

שהיו בעבר גם אלופים. הגברת אוהדת ישראל ומכירה אפילו את בן גוריון.

מסכמים את הפרק הזה לאורך הנהר וחוזרים בעזרת הפוניקולר לעיר העליונה. חוזרים רגלית

למלון (2 עליות וירידה אחת).

בערב מחליטים על ביקור נוסף בטיילת שליד הנהר. יורדים לנהר בעזרת הפוניקולר (ממש רכבת הרים) ולאחר סיבוב קצר ועקב גשם קל יושבים לאכול ארוחת ערב באחת המסעדות.

ארוחת הערב המסכמת מתבררת כארוחה הגרועה ביותר (מרקים לא מזוהים, אורז לא מבושל,

נקניקיית צ'וריסו מוזרה ולא מבושלת) שאכלנו לאורך הטיול.

עקב השעה המאוחרת לא נמצאה כל תחבורה ונאלצנו לחזור רגלית בעליות (שמתברר לא היו נוראיות) עד לאזור המלון. מקנחים בגלידה אחרונה של פורטו.

יום שני – 10.6

יום הטיסה הביתה – יום שמורל מעדיף לשכוח. וירוס שתוקף את מורל לפנות בוקר משבית אותו

לאורך כל היום ועד שמגיעים הביתה.

אין הרבה מה לספר על הטיסות מלבד העובדה שהיה מוזר לראות את שר התחבורה כץ טס בחברת

תעופה בלגית לארץ ולא בחברה הלאומית שלנו.

לסיכום:

שרצים, דגים ופירות ים – כן

יין, בירה וג'ינג'יניה – כן

טיסות נוחות – לא

דירה בליסבון – כן

מלון בפורטו - לא

עליות – 32

ירידות – 35

ובמילה אחת – "אובריגדו" (תודה)   

סורין ברקוביץ
יעוץ טיולים
Tour & Goal
http://www.tourandgoal.com/

טיול כדורגל – ספרד פורטוגל – דצמבר 2014

טיול כדורגל – ספרד פורטוגל – דצמבר 2014

8.12 יום ב'

3:00 בלילה פגישה מרגשת בנתב"ג – יורם מגיע מצפון ברכבת וסורין במונית מראשל"צ.

סיבוב מהיר בדיוטי והפסקה קצרה בטרקלין. עיכוב קצר לפני ההמראה וכבר העגלות עם השתייה

וארוחת הבוקר חוסמות את המעברים שבמטוס.

נמנום וסרט (שקשה לראות במסכי המיני) עד שהטייס מודיע שטמפרטורת הקרקע במדריד – 4 מעלות!

בהשכרה משדרגים אותנו לגולף ואנחנו מוותרים על תוספת ביטוח עבור צמיגים (מי צריך? המסלול

שלנו רק באוטוסטרדות ובטח יש לנו כזה ביטוח).

יוצאים לדרך לאחר סיבוב כפול בתוך שדה התעופה (ה GPS מסרב להבין ספרדית ...).

אחרי שעתיים עצירה לנשנוש קל (אנשובי, סלט, צ'יפס וכמובן – בירה). ממשיכים ומנורת לחץ אוויר

בצמיגים נדלקת – אולי סתם תקלה במנורה. הרכב מתפקד כרגיל ונוסעים עוד כשעה עד

לתחנת דלק כדי לתדלק. יורדים לבדוק את הצמיגים.

אסון! – צמיג אחד מאבד את כל האוויר ברגע. אין אפשרות תיקון בשעה כזאת ואנחנו נוסעים

בזהירות על צמיג רזרבי עד ליסבון.

מנסים להגיע לחניון הרכבת שליד המלון ובסוף חונים ליד שוק הגנבים – מחר לפני 9:00 נאסוף

אותו (או מה שיישאר) ונטפל בצמיג.

המלון בשכונת "אלפמה" נמצא בסמטה מקסימה והחדר קטן ונחמד. מיטה זוגית עם שמיכה אחת, יש!

יוצאים לסיבוב רגלי עד למרכז המקושט לכבוד הכריסטמס. חוזרים למלון במונית – כמעט 24 שעות ללא שינה.

9.12 – יום ג'  

7:30 ועדיין חשוך בחוץ. קפה וקרואסון בבית קפה נחמד ליד המלון ומכוונים לחברת ההשכרה לצורך

טיפול בצמיג. מעדיפים להשאיר את הרכב להחלפת צמיג עד למחרת. חוסך לנו גם חניה וגם כאב

ראש לגבי החלפת הצמיג.

מכוונים למרכז ברכבת התחתית (לא לפני שאנחנו אוספים באצטדיון את הכרטיסים למשחק) ומשם

ממשיכים לרובע "בלם". סיבוב במנזר "ג'רונימוס" ועולים לאנדרטת המגלים והמפורסמים של פורטוגל.

באגט טעים לצהריים ולא מוותרים על עוגיות "פסטיס דה בלם". משהו מתוק לשעה מאוחרת יותר.

חוזרים למרכז ומצטיידים בשימורי סרדינים ואנשובי מחנות שמתמחה בכך ויש בה עשרות סוגים של

שימורים למוצרים מהים.

שותים "ג'ינג'ה" – ליקר דובדבנים חריף ומדהים וחוזרים לאזור המלון בחשמלית קו 12 המיתולוגי.

קפה עם עוגיית "פסטיס דה בלם" בכיכר "סול" ואחרי התארגנות ויוצאים למשחק הראשון בסדרה:

בנפיקה ליסבון נגד לברקוזן.

הגעה למגרש ברכבת התחתית מתחנת אפולוניה. הסיבוב בקניון שליד המגרש כולל פיצה ושתיה.

צעיף למזכרת ונכנסים לאצטדיון שברובו ריק ונשאר כך גם לפתיחת המשחק. יש חשיבות עבור

לברקוזן – מקום ראשון בבית ימנע מפגש נגד הקבוצות החזקות בשלב הבא.

החמצת השנה של לימה מליסבון כנראה גרמה למשחק אנמי ועד למחצית לא היו אירועים מיוחדים.

במחצית השנייה הייתה התעוררות מסוימת בעיקר אחרי שמונקו כבשה שער ועקפה את לברקוזן.

0:0 בסיום – משחק ללא שערים, ללא אווירה, באצטדיון מקסים שבשנה שעברה אירח את אחד

ממשחקי הגמר הדרמטיים ביותר – ריאל מדריד גוברת על אתלטיקו מדריד 1:3 בהארכה.

חוזרים ל"אלפמה" ומוסיקת "פאדו" מושכת אותנו למועדון/מסעדה שליד המלון.

נכנסים פנימה בזמן הפסקה שבין השירים. חשוך, 2 נגני גיטרה וזמר פאדו שר בקול מיוחד

את אחד השירים המלנכוליים שמייחדים את מוזיקת "הפאדו".

שותים בירה שמלווה את הגברים שעולים לשיר ובעל הבית המזמר מתגלה כסוחר לא קטן

ומצליח למכור לנו דיסק משיריו.

כמה טוב שהמיטה קרובה – 5 דקות ואנחנו כבר חולמים חלומות פז.

10.12 – יום ד'

להתראות ליסבון - היום ממשיכים לפורטו.

7:30 – מפנים את החדר ויורדים לכוון תחנת אפולוניה. בדרך עוצרים לקפה ומאפה.

הרכבת התחתית עוצרת לא רחוק ממשרדי חברת ההשכרה ואנחנו נפרדים מ 110 יורו

לטובת החלפת הצמיג. לא נורא – חסכנו חניה.

יוצאים לכוון פורטו. תוך שעה וחצי אנחנו עוצרים ב"קוימברה", עיר סטודנטים מקסימה.

המדרחוב הראשי מוביל אותנו לתוך העיר העתיקה ואנחנו עולים בסמטאות עד לאוניברסיטה.

זוהי אחת מהאוניברסיטאות העתיקות באירופה ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

סיבוב קצר בעיר העתיקה ומשם כעבור שעה של נהיגה מגיעים למלון בפורטו.

מתמקמים ומיד יוצאים. 3 תחנות ברכבת תחתית ואנחנו ממש במרכז פורטו.

מרגיעים את הרעב בכמה עוגיות שקדים עד שמוצאים את חנות הספרים המדהימה בעולם.

חנות שמעוצבת פנימית בצורה יוצאת דופן. גילופי עץ על הקירות, התקרה ובמעלה גרם

המדרגות המעוגל מדהימים. אסור לצלם בחנות ונראה שכל מי שנכנס הגיע

כדי לראות ולהתפעל מהעיצוב.

מבקרים גם בתחנת הרכבת המיוחדת, סאו בנטו. קירות התחנה מעוצבים עם קרמיקות מצוירות.

נושאים שונים מתוארים על הקירות – עבודות שדה, קרבות, חיי כפר ועוד. את פנינו מקבלת מקהלת

מבוגרים ששרה משירי חג המולד.

בהמשך אנחנו יורדים דרך העיר העתיקה עד לטיילת "ריבריה" ומשם חוצים את גשר לואיז עד

לטיילת היקבים שממול.

אוכלים ארוחת צהריים מאוחרת במסעדה חמודה (לבד לגמרי!). חוזרים בעזרת קרונית חשמלית

שמעלה אותנו חזרה לעיר ומשם בתחתית עד לאזור המלון.

בית קפה שמשולב בקונדיטוריה משמש תחנה אחרונה לפני ההכנות למשחק בערב. קפה ועוגות

טעימות יחזיקו אותנו בחיים עד סוף המשחק.

גם בליסבון וגם בפורטו יש תופעה של "מכוון ושומר חניה" – טיפוסים שממתינים ברחוב ומכוונים

אותך לחניה פנויה לאורך המדרכה ומצפים לתמורה. לא כדאי לדלג על מתן תמורה נדיבה – יש

סיכוי שתמצאו רכב במצב שונה ממה שהשארתם או אולי לא תמצאו אותו בכלל.

הדרגאו, אצטדיונה של פורטו נמצא 5 דקות הליכה מהמלון וצמוד לקניון קטן. ההרכבים לא מלאים

וכנראה פורטו שומרת את השחקנים למשחק הליגה הקובע מול בנפיקה ליסבון בסוף השבוע. גם

"שחטייר דונייץ" לא משחקת בהרכבה המלא. למרות זאת המשחק תוסס ומעניין.

האורחים מאוקראינה עולים ליתרון בדקה  50 וממש לפני השריקה לסיום (דקה 87) אנחנו מקבלים

"תמורה לאגרה" – שער מדהים של פורטו, בעיטה אדירה של וינסנט אבובקר, שחקן נבחרת

קמרון, ישירות אל מתחת למשקוף.

ביציאה הרעב מתחיל להציק וכמונו גם אחרים מתקדמים לכוון הקניון שצמוד למגרש.

עולים לקומה השלישית שבה מרוכזות כל המסעדות. בוחרים לאכול מוקפץ ויפה לראות את

ההכנה מול העיניים. בוחרים מנות (יורם עוף, סורין שרימפס) ואת הרוטב spicy – וזה היה חריף!

עשן מהאוזניים ושפתיים שורפות יומיים.

חוזרים רגלית למלון ומסכמים ערב מהנה וחריף.

11.12 – יום ה'

השכמה מוקדמת – הדרך לסביליה ארוכה וצריך להספיק גם לבקר בעיר וגם למשחק (עדיין לא

רכשנו כרטיסים).

מתחילים להדרים ומשום מה ה GPS לא מצליח (תמיד מאשימים את המכשיר) להתאפס על

הדרך הנכונה ואנחנו מוצאים את עצמנו נוסעים כמה דקות על כביש אגרה חדש מדהים. מאוחר

מתברר שאנחנו בין הבודדים שנוסעים על הכביש.

יוצאים מהתסבוכת וממשיכים בכבישים צדדיים ודרך כפרים ועיירות פורטוגליות עד היציאה לספרד.

בדרך אנחנו עוצרים וחולקים מרק ירקות עשיר וסלט "ניסואז" טרי ועשיר.

המלון בסביליה ממש קרוב לכניסה לעיר ומוצאים אותו בקלות. לאחר שמבינים שלא נשיג

חניה ברחוב אנחנו יורדים לחניון התת קרקעי של המלון ומתארגנים מיד ליציאה.

מרכז סביליה נמצא ממש קרוב ולאחר חציית הנהר מגיעים למדרחוב הראשי שעוברת בו רכבת

פרברים שקטה שמאלצת את המטיילים בו לפנות דרך.

אנחנו נכנסים לאזור קסום של מדרחובים ומבנים מיוחדים ביניהם ארמון "אלקזר"

והקתדרלה. מסיירים באזור והולכים לראות את ה"שמשייה" (פרוש מספרדית).

המבנה הארכיטקטוני היפיפה, דמוי וופל, מכסה כיכר ענקית ומשמש כשוק, מוזיאון, חלל הופעות ועוד.

הזמן דוחק, מונית ואנחנו כבר באזור האצטדיון. יש כרטיסים בקופה ואפילו במקומות מצוינים.

המחיר מעולה – 45 יורו.

את הזמן עד לתחילת המשחק אנחנו מעבירים בפיצרייה. טעים וחשוב היות ולא בטוח שנמצא מקומות

לאכול אחרי המשחק.

האצטדיון קצת מוזנח בעקבות שיפוצים לצמצום כמות הצופים – מעבר לישיבה בהתאם לחוקי פיפ"א.

מתיישבים וצמרמורת מהאווירה ומשירת ההמנון של סביליה.

פעם ראשונה של משחק בליגה האירופית. במחצית הראשונה, "רגייקה" הקרואטית לא מראה יכולת

ורוב הזמן המקומיים שולטים. סוארז הפעלתן מבקיע שער יפה ורייס שכיכב גם בריאל מדריד, מלהטט

ונמצא בכל מקום במגרש. במחצית השנייה בטו, שוער סביליה מציל שער והמשחק נגמר בניצחון ביתי.

חוזרים לאזור המלון ברכבת תחתית. מתברר שזו הייתה הרכבת האחרונה.

אחר הצהריים וערב של אווירה מקסימים.

12.12 – יום ו'

היום הדרך קצרה – רק 140 ק"מ ולכן מחליטים להשלים ולראות את סביליה גם באור יום.

סיבוב קצר ומתברר לנו שהסיור ב"אלקזר" יכול להיות ארוך ולכן מוותרים.

יוצאים לדרך בכוון קורדובה. קפה ומאפה בדרך וכבר רואים את קורדובה ברקע. הכניסה

לעיר בשיפוץ וה GPS לא מוצא תשובה עד שאנחנו מביאים אותו לאזור שבו הוא מצליח לזהות

את הכבישים.

ה"פרדור" של קורדובה, מלון פאר, ששייך לרשת שהפכה ארמונות ומבנים היסטוריים למלונות

מיוחדים  במינם, הוא המלון שלנו הלילה.

לובי מפואר וחדר ענק עם מרפסת שצופה לנוף ולבריכה, מקבלים את פנינו. התארגנות קצרה

ולפי המלצת פקידת הקבלה, אנחנו משאירים את הרכב במלון ויורדים לעיר באוטובוס.

במרכז אנחנו מחליטים לאכול צהריים במסעדה איטלקית.

המסעדה מתבררת כאירוע הקולינרי או הגסטרונומי הטוב ביותר בטיול. אוכל טעים, שרות מיוחד

ואווירה כיפית. סלט ולחמים טעימים מלווים ביין לפתיחה היו הכנה לפסטה וריזוטו שהיו מושלמים.

פעם ראשונה שלא הצלחנו לסיים את המנה העיקרית.

המשכנו לתוך הסמטאות וחצרות הפטיו המעוצבות ומקושטות בעציצי פרחים ובמוטיבים שונים.

הערב יורד והכיכרות מוארות באור מיוחד שגורם להן להיות יותר מיוחדות.

ברובע היהודי אנחנו מגיעים לפסלו של הרמב"ם (רבי משה בן מימון) שקורדובה היא עיר

הולדתו.

בכיכר המרכזית העמידו את דוכני חג המולד המוכרים מתוקים ואביזרים לחג ואנחנו נכנסים

לבית קפה מצועצע לתה ובירה – שילוב מעניין (מי שתה בירה ומי תה?)

האוטובוס מחזיר אותנו למלון המיוחד (אותה נהגת שהביאה אותנו לעיר). צלילים נשמעים

מכוון הבר שבלובי. נגן גיטרה מנגן במסעדה הצמודה ואנחנו מתיישבים לכוס בירה וטאפס אנשובי.

ערב שמסתיים בצורה מושלמת.

13.12 – יום שבת

נפרדים מקורדובה ומכוונים את ה GPS לטולדו – העצירה האחרונה שלנו במסע הכדורגל.

מראש חשבנו גם על אפשרות שאולי נצא מטולדו ונראה את המשחק של חאטפה מול ברצלונה.

מזג האוויר הצפוי מניע אותנו ממחשבה זו.

בדרך לטולדו אנחנו עוצרים לארוחת צהריים במסעדה מקומית שאט אט מתמלאת בפועלים

מהסביבה. אנחנו מזמינים וחולקים סלט לפתיחה ומנות של חזה עוף ובקר לעיקרית.

כמו תמיד, בירה עוזרת לעיכול האוכל.

הכניסה לטולדו קלה אבל החניה ליד המלון ממש לא. מעדיפים חניה ציבורית בעלות 13 יורו

ליום על פני חניית המלון המסובכת ב 10 יורו.

המלון צמוד לעיר העתיקה ותוך דקות אנחנו משתלבים יחד עם מטיילים רבים (יום שבת)

בסמטאות של טולדו. עוצרים ממש בהתחלה לאכול משהוא שמתברר כנפילה של

הטיול. מקום שמגיש נגסי עוף (לא בטוח שזה היה עוף) הטבולים במיונז וקטשופ. כל זה

בשילוב 4 בקבוקי בירה.

מחפשים ומזהים ברובע היהודי את בתי הכנסת העתיקים שהיו בעיר.

אחר הצהריים מתחיל לטפטף ואנחנו מחפשים פאב כדי לראות את המשחק בחטאפה.

ממש ביציאה מהעיר העתיקה אנחנו מזהים פאב אירי שמקרין את המשחק.

בירות טובות לא עוזרות וגם המשחק הזה מסתיים ללא שערים. מזל שלא

נסענו (גם בגלל הגשם השוטף שירד במשחק).

חוזרים להתארגנות במלון ויוצאים חזרה לארוחת ערב. מנסים במספר מסעדות ונראה

שהן במצב סגירה. יכול להיות שכבר סוגרים? השעה רק 20:00.

לפי המלצה שמקבלים ממקומי שעובד בדוכן שבכיכר, אנחנו נכנסים למסעדה שגם

נראית נטושה אבל המלצרית החמודה מקבלת אותנו בברכה.

COM.ES זהו שם המסעדה ואנחנו מתחילים בבירה ומנות עיקריות של עוף ובקר.

אט אט מתברר שאנחנו היינו המקדימים ועד שאנחנו עוזבים היא כמעט מלאה.

החזרה למלון מלווה ברגשות מעורבים על כך שזו ארוחת הערב האחרונה בטיול

אבל היה זה אחד מטיולי הכדורגל המהנים שהיו לנו.

14.12 – יום א'

משכימים ויוצאים מהמלון בשעה 7:00. דקות של חרדה עוברות עלינו כאשר כרטיס החניה

לא פותח את המעלית של החניון. רק לאחר כמה ניסיונות מצליחים והיציאה מהחניון עוברת

בשלום.

הדרך למדריד די שקטה בשעה כזאת, גם בגלל שזהו יום ראשון.

לקראת מדריד, ה GPS מחליט, שאחרי כשבוע שבו לא הענקנו לו אפילו פעם אחת

מילה טובה, לשבות לתמיד.

מפעילים את נשק יום הדין – GPS מתוך מכשיר הסלולר. סימני המטוס המציין את שדה

התעופה מתחילים להופיע על שלטי ההכוונה.

ממש לפני השדה, הספרדים גובים עוד 2 יורו על קטע קטן והחזרת הרכב עוברת חלק.

כריך, קפה ומיץ סחוט ומשם עוברים את תהליך הכרטוס, ביקורת דרכונים והאבטחה.

בטיסה חזרה לא היו אירועים מיוחדים. בארץ אנחנו נפרדים ומתפצלים – לצפון ולדרום.

סיכום

3 משחקים – 3 שערים

4 זמרי פאדו

5 כנסיות, 3 בתי כנסת, רמב"ם אחד

2103 ק"מ – 19 שעות ו 37 דקות של נהיגה

צמיג אחד קרוע

15 בירות, 8 אספרסו, 6 קפוצ'ינו, 2 "ג'ינג'ה"

GPS שביום האחרון החליט להתאבד ...

אפילו סלפי אנחנו לא יודעים לצלם

סורין ברקוביץ
Tour & Goal