שורשים משפחתיים ברומניה – אוקטובר 2017

שורשים משפחתיים ברומניה – אוקטובר 2017

הכל החל לפני כחודש – שיחת טלפון מפתיעה ממרדכי, הדוד המקסים מקיבוץ בארי – "התפנו

3 מקומות – בא לכם להצטרף לטיול שורשים ברומניה?"

היסוס קל, ולמרות שהיה לנו רצון לארגן טיול דומה, מיד אישרתי – עם לא מעט חששות. האם אמא תוכל לעמוד במאמץ? אולי לאיציק לא יאשרו חופש? רפי יצליח להתארגן בהתראה כל כך קצרה?
התאריך שנקבע והארגון למופת של מרדכי, עזרו מאוד וכולם היו מוכנים בתחילת אוקטובר עם מזוודה ארוזה והתרגשות גדולה, בדרך לשדה התעופה.

חוזר לרומניה אחרי 55 שנה כדי לגלות היכן נולדתי ועד כמה השפיעו השנתיים הראשונות על חיי.

2.10 – יום שני 

שדה התעופה - מפגש משפחתי לקראת חצות. דיוטי פרי, קפה ומאפה. מי שכח להביא במבמה?

3.10 – יום שלישי לאחר חצות - שער -  B5 טיסת טארום לבוקרשט. לחמנייה ובננה בגובה 8,000 רגל.
03:30 - לפנות בוקר, בוקרשט, נוחתים, חושך, 5 מעלות.

אוספים את רפי שהגיע מלוס אנג'לס. סרג'ו המדריך (מזוקן ומפחיד) מלווה אותנו לאוטובוס. בייגלה (לא חם!) ומים - יוצאים לכוון יאסי – Iași.

לאט, לאט מתגלה רומניה שמפתיעה בתחילה לרעה - לאורך רוב הדרך נראים מבנים נטושים, עזובה ועוני .עצירה ראשונה לקפה, הרגעת השלפוחית ואפשרות לעשן הסיגריות להגיע לראות.

בצהרי היום, האוטובוס מגיע לחניון בית הקברות היהודי ביאסי. ההתרגשות בשיאה.
אולגה, שומרת בית הקברות המיתולוגית עם עשרות הכלבים, כבר בפתח. אוספים דמי כניסה

של 10 ליי  ועוד 5 ליי עבור הכוונה למיקום הקברים של שלושת הקרובים. 

המשפחה מתפצלת ואנחנו פונים עם אולגה לקברו של מונל  שטיינר. 

המתח עולה ובין שיחים ומצבות נוטות מתגלה הקבר והמצבה של הדוד שלא הכרנו. מי יודע, אולי היה שותף לאהבת הכדורגל כמוני?

תוך שניות, אני מוצא את עצמי, תולש שיחים שוטים שפרצו למצבת האבן שנוטה על צידה.

הכתב דהה ונשחק מגשם ורוח אבל תמונתו שמודבקת עדיין ברורה.
אמא כמעט קורסת מעוצם החוויה וההתרגשות. "תנו לי להיות קצת לבד". מנסים לגעת ולחוש

בכל דבר שאולי ישאיר זיכרון. מדליקים נר.

בשל קוצר הזמן, משלם לאולגה סכום כסף נוסף כדי שתשקם מעט את המצבה. יש הבטחה שצילומים ישלחו לאחר השיפוץ. 

מתקדמים ועוקבים אחרי אולגה שבהליכה מהירה מובילה אותנו לקצה הרחוק של בית הקברות בכדי למצוא את המצבה של פרידה סטרולוביץ. 

לאחר הליכה של כ 2 ק"מ, בסבך של שיחים קוצניים, אולגה מצביעה על המצבה. מדהים איך שאולגה מצליחה להגיע ולזהות את המצבות. הרייטה מגיעה בשארית הכוחות ומקיימת את הבטחתה לבקר גם את המצבה הזאת.

אולגה מובילה את משפחת סימון המורחבת לעבר הקבר השלישי – לופו הרשקוביץ.

אומרים קדיש וההתייחדות עם שלושת הקברים הייתה מיועדת גם לכל שאר היהודים הקבורים בבית

הקברות ביאסי.

מסיימים את משימת הזיכרון בצילום קבוצתי ראשון.

הנסיעה מבית הקברות עורכת חצי שעה ומגיעים למלון   INTERNATIONAL HOTEL IASI שממוקם בצמוד לארמון המלך ולקניון החדש. החדרים גדולים ומאובזרים. חלקם עם חלון הצופה לארמון ולגנים. יש כאלו שמותשים ונרדמים עד לארוחת הערב. יש גם כמה שיוצאים לסיור קצר באזור הארמון והקניון.

מסיימים לילה ויום עמוסים בחוויות, במסעדה האיטלקית - TIROL Restaurant - שצמודה למלון. טעים מאוד ומומלץ.

4.10 – יום רביעי

בוקר סגרירי עם טפטוף קל. ארוחת בוקר מעולה עם מבחר מכל טוב. גבינות, נקניקים, ירקות וביצים.

מפנים חדרים ומעמיסים את המזוודות על האוטובוס. הגשם פסק ויוצאים רגלית לביקור במקומות הילדות של מרדכי, דבורה והרייטה.

עובדה ראשונה - בית המלון שבו העברנו את הלילה הראשון, עומד בדיוק על חורבות הבית של מרדכי (אולי יש זכויות?). ממשיכים במסלול שעובר דרך רחובות שמעלים זיכרונות ילדות ובכל פינה הסיפורים שלהם מרתקים את כולם. מגיעים עד ה"גשר האדום – "Podu ros ובהמשך מקיפים את ארמון Palatul Culturii – שמשמש מרכז תרבות וספריה בו הרייטה העבירה די הרבה שעות בצעירותה.

הפסקת עישון במדרחוב, אוכלים את הבייגלה המקומי (הפעם חם) ומשם לאזור התאטרון הלאומי בו הרייטה ולאון צפו בהצגות ו"החזיקו ידיים בחושך".

מסיירים עם האוטובוס ברחבי יאסי ועוצרים בפארק קופואו – Gradina Copou לצורך חיפוש פסל ושחזור צילום משפחתי. אין זכר לפסל אבל לפחות מצאנו שירותים ועוד הזדמנות לסיגריה.

אין ספק שהסיור ההיסטורי ביאסי, בתוספת ההסברים, היה מיוחד והוסיף לצעירים די הרבה מידע להבנת התקופה שעברה על בני המשפחה שגרו בעיר.

"למי יש שקיות ניילון?" – תמר והילה מחליטות להפוך את האוטובוס לסוכה ומתחילות לקשט את

החלונות בשרשראות מקסימות.

הנסיעה הארוכה לפיאטרה נמץ -  Piatra Neamț - הביאה לכך שארוחת הצהריים הפכה לארוחת ערב. 

הבטן מקרקרת וקשה לעמוד בפני הבמבה שקורצת.

מספרי ברזל – איסוף ה"עדר" מחייב ספירה ובדיקה שאין לנו עריקים שמנסים לא לחזור הביתה.

לא מצליחים למצוא מקום לאכול את ארוחת הצהריים המאוחרת לקראת ערב מגיעים למלון - Central Plaza Hotel. לפני שמתארגנים, אוכלים ארוחת ערב רומנית שכוללת מרקים מקומיים, בשרים בתוספת ממליגה (המאכל הלאומי העשוי תירס) שדווקא במקום זה מכונה פולנטה.
את סיום הערב החופשי חלקנו מסיים במבשלת בירה מקומית ובבר של מלון בסביבה.

5.10 – יום חמישי

פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר מעט מאכזבת בנוסף להפסקות חשמל לא ברורות. לאחר העברת המזוודות לאוטובוס, יצאנו לסיור רגלי.
טיפוס לא קל במדרגות תלולות (לא רק לגמלאים) עד לכיכר העתיקה על שם סטפן צ'למאריי (Stefan cel Mare - סטפן הגדול). בכיכר יש כנסיה עתיקה ו 3 מוזאונים – אומנות, תולדות האזור ומוזאון ארכאולוגי - Cucuteni Neolithic Art Museum.

ממשיכים רגלית (לא לפני שהרגענו את השלפוחית וקינחנו בסיגריה) עד לבית הכנסת העתיק. הזעקנו את מי שאמור לפתוח לנו את בית הכנסת ואין כניסה עד שמעבירים לו מס של 10 ליי לאדם. נכנסנו ושמענו (קלטת בטייפ) הסברים על היסטוריית המקום ולאחר מכן גם הסברים מפי אחד מבאי בית הכנסת, על הקהילה הגדולה שהייתה ומה שנותר ממנה היום - 7 יהודים שבאים להתפלל.

חוברים לאוטובוס וחלקנו בוחר לבקר ביקור קצר במוזאון ההיסטוריה וארכיאולוגיה. מעבר על 2.5 מיליון שנה ב 20 דקות. כל הכבוד למדריכה הרומנייה שדיברה בקצב של 10,000 שנה בדקה.  

יוצאים מפיאטרה נמץ ולאחר נסיעה של שעה (עם עצירה להצטיידות כדי לא להיות רעבים) מגיעים לסכר ביקז - BICAZ DAM – המרשים. הקור והרוח מבריחים אותנו במהירות חזרה לאוטובוס.

העצירה הבאה הייתה בנקיק של מעבר הרים שנוצר משחיקת מים ורוח של אלפי שנה.

את ארוחת הצהריים – בעיקר מרקים טעימים, אנו אוכלים במסעדה על שפת אגם - Bear Lake.

האגם מחובר לאגם האדום - Red Lake  והמקום פסטורלי מקסים ומיוחד.

המשכנו בנסיעה לכוון ברשוב – Brașov. מנמנמים כ 3 שעות ומתעוררים לשמיעת ההוראות של

סרג'ו המדריך – "ברגע שנעצור, חייבים לקפוץ מהאוטובוס תוך דקה".

זוכים לזמן חופשי במדרחוב – קניות, אוכל וסתם התרשמות. בסוף המדרחוב נמצאת כיכר מרשימה

עם הכנסייה השחורה (נחזור לכאן מחר).

מסיימים את הביקור הקצר ועולים בנסיעה עד למלון Alpin שנמצא ב Poiana Brasov.

אין מעבר לאוטובוס עד פתח המלון ושאטל מעלה את המזוודות והגמלאים עד ללובי המלון.

יום מהנה וגדוש אירועים עבר על כוחותינו העייפים אך מרוצים.

6.10 – יום שישי

בוקר אפור וגשום. ארוחת בוקר עשירה ויוצאים בנסיעה קצרה עד למצודת רוסנוב - vCetatea Rasno 

עגלות רתומות לטרקטור מעלות אותנו את לעלייה שלפני הכניסה. טיפוס תלול עד לשער הכניסה של החומות. מנקודה זו יש עליה נוספת עד לתחילת המבנים של המצודה שרובם הרוסים לחלוטין. המקום לא משוקם ולא משוחזר והוסבר שאין מספיק תקציב ואנשי מקצוע מיומנים שיבצעו את פרויקט השחזור. הנופים ממרומי המצודה מדהימים ושווים את הטיפוס.

העצירה הבאה - Castelul Bran – טירת דרקולה המרשימה. ההליכה לטירה עוברת דרך עשרות דוכני מזכרות זהים. סחורה מסין - תיירותי להחריד! גם כאן הטיפוס לא פשוט וכל המעברים בתוך הטירה מצריכים טיפוס וירידה במדרגות. הטירה משוחזרת ושמורה והאטרקציה – חדרים שבהם מאוחסנים מכשירי וציוד העינויים ששימשו את השליט האכזרי.

אחר הצהריים, חוזרים לברשוב ולאזור העיר העתיקה כדי לקבל הסברים על הכנסייה השחורה.

משם ממשיכים דרך "רחוב החבל - Strada Sforii" הצר.

בקרבת מקום נמצא גם בית הכנסת הגדול שהיה סגור ובחצרו מוקמת סוכה. צועדים חזרה לאוטובוס ובשל המרחק והטיפוס הנדרש, דואגים שהמבוגרים יגיעו לאוטובוס בעזרת מונית.
בדרך חזרה למלון, נפרדים בדמעות ממחצית הקבוצה שיורדת לשופינג קצר בקניון – ניפגש חזרה בארוחת הערב.

החבורה שחוזרת למלון בוחרת בין מנוחה בחדר לבין הבריכה והג'קוזי. הגשם לא פוסק ובערב חוברים לשאר הקבוצה – פגישה מרגשת במסעדה האותנטית - Coliba Haiducilor שנמצאת לא רחוק מהמלון. המסעדה מקושטת, צבעונית, צפופה ורועשת. מוזגים יין, משתיקים את המוזיקה ואת כל הסועדים - קידוש ומקבלים את השבת. סלטים רומניים ועופות על שיפוד.

הגשם לא מפסיק לרדת - גם בהלוך וגם בחזור.

7.10 – יום שבת

מתעוררים לבוקר גשום ושאטל מעביר את הגמלאים והמזוודות לאוטובוס שמתקשה להגיע לקרבת המלון. נסיעה קצרה מביאה אותנו עד ארמון פלש - Peleș Castle. הארמון של קרל הראשון.

מפאת קוצר הזמן, מסתפקים בסיור חיצוני סביב הארמון. משם ממשיכים לאתר הבא – מכרות

המלח - סלאניק פראחובה.Slanic Prahova -  המעלית שאמורה להוריד מבקרים למכרה אינה פועלת ולכן ההגעה מתבצעת בהסעות של מיניבוסים. המכרה ענק ומרשים. 

בדרך הייתה גם חסימה ומחאה של ...

אחר הצהריים מגיעים לבוקרשט ועוצרים בקניון הענק למשך שעתיים. את ארוחת הסיכום של מסע השורשים אנו מקיימים במסעדת בליני - Bellini Restaurant. טאפסים לפתיחה ומבחר מנות לעיקרית. סטייק לא לעיס והתנצלות של בעל המסעדה. נאומים מרגשים וצילומים למזכרת. "למי נשארה במבה?"

מתמקמים במלון - Marshal Garden – מקבלים חדרים ולא מודעים למה שצפוי לנו בהמשך הלילה.

"רואים מי שמתקלח!!!" – היסטריה קלה ודותן ואביב מפצלים חדרים וכוחות.

לילה לבן (שלא נגמר) עם חתונה שמרעישה עד 2 אחרי חצות. משטרה ואיומים על תביעה מורידים את סף הרעש לזמן קצר בלבד.

8.10 – יום ראשון

בשעה 9:00 ובעיניים אדומות מעייפות, החבר'ה מתגלגלים לארוחת הבוקר. הגשם ממשיך לרדת כל הזמן.

הארוחה העשירה מפצה על הלילה הקשה.

מעלים מזוודות לאוטובוס (בפעם האחרונה) ויוצאים לסיור ממונע בבוקרשט. עצירה ראשונה בבית הכנסת המדהים שנבנה על לפי המקור שנמצא בווינה. כמו תמיד - 10 ליי מאפשרים כניסה. ההסברים מתחילים בעברית ועוברים לאנגלית - הרצאה של רבע שעה ללא נשימה.

המשך הסיור הממונע ברחבי בוקרשט ממחיש את היקפי הבנייה שהייתה בזמן כהונתו של צ'אושסקו. נראה שיש גם חלק בעם שמתגעגע למנהיג שעשה הרבה למענם אבל היה גם מושחת. מקיפים בנסיעה את בניין הפרלמנט ומתרשמים מגודלו העצום .
בדרך לשדה התעופה, עוצרים שוב בקניון (בשל חוסר הזמן ובשל העובדה שלא מקבלים ליי בדיוטי פרי). בריצה ובלחץ, קניות אחרונות ומשם לשדה. נפרדים מסרג'ו וכריס הנהג ודי מהר מתיישבים בשער ומחכים לטיסה. לחמנייה ותפוח, טיסה רגועה וכמה טוב להיות בבית.

תודה ל:

דבורה, יהודה, רותי, יונה, מתן, כרמית, אלעד, יהודית, שרה, סתיו, גיתית, הילה, אביב,

דותן, הרייטה, יצחק, רפי, אשר, אוראל, צילה, קובי, בראל, תמר, ענת, עופר, איתי.

שגרמו לי להתחבר מחדש למשפחה ולשורשים שהיו חסרים לי.

והכי חשוב – תודה לך, מרדכי, שהענקת לנו חוויה חשובה ואפשרות להעביר הלאה את המידע על השורשים של כולנו.

סורין ברקוביץ
יעוץ טיולים

Tour & Goal