שורשים משפחתיים ברומניה – אוקטובר 2017

שורשים משפחתיים ברומניה – אוקטובר 2017

הכל החל לפני כחודש – שיחת טלפון מפתיעה ממרדכי, הדוד המקסים מקיבוץ בארי – "התפנו

3 מקומות – בא לכם להצטרף לטיול שורשים ברומניה?"

היסוס קל, ולמרות שהיה לנו רצון לארגן טיול דומה, מיד אישרתי – עם לא מעט חששות. האם אמא תוכל לעמוד במאמץ? אולי לאיציק לא יאשרו חופש? רפי יצליח להתארגן בהתראה כל כך קצרה?
התאריך שנקבע והארגון למופת של מרדכי, עזרו מאוד וכולם היו מוכנים בתחילת אוקטובר עם מזוודה ארוזה והתרגשות גדולה, בדרך לשדה התעופה.

חוזר לרומניה אחרי 55 שנה כדי לגלות היכן נולדתי ועד כמה השפיעו השנתיים הראשונות על חיי.

2.10 – יום שני 

שדה התעופה - מפגש משפחתי לקראת חצות. דיוטי פרי, קפה ומאפה. מי שכח להביא במבמה?

3.10 – יום שלישי לאחר חצות - שער -  B5 טיסת טארום לבוקרשט. לחמנייה ובננה בגובה 8,000 רגל.
03:30 - לפנות בוקר, בוקרשט, נוחתים, חושך, 5 מעלות.

אוספים את רפי שהגיע מלוס אנג'לס. סרג'ו המדריך (מזוקן ומפחיד) מלווה אותנו לאוטובוס. בייגלה (לא חם!) ומים - יוצאים לכוון יאסי – Iași.

לאט, לאט מתגלה רומניה שמפתיעה בתחילה לרעה - לאורך רוב הדרך נראים מבנים נטושים, עזובה ועוני .עצירה ראשונה לקפה, הרגעת השלפוחית ואפשרות לעשן הסיגריות להגיע לראות.

בצהרי היום, האוטובוס מגיע לחניון בית הקברות היהודי ביאסי. ההתרגשות בשיאה.
אולגה, שומרת בית הקברות המיתולוגית עם עשרות הכלבים, כבר בפתח. אוספים דמי כניסה

של 10 ליי  ועוד 5 ליי עבור הכוונה למיקום הקברים של שלושת הקרובים. 

המשפחה מתפצלת ואנחנו פונים עם אולגה לקברו של מונל  שטיינר. 

המתח עולה ובין שיחים ומצבות נוטות מתגלה הקבר והמצבה של הדוד שלא הכרנו. מי יודע, אולי היה שותף לאהבת הכדורגל כמוני?

תוך שניות, אני מוצא את עצמי, תולש שיחים שוטים שפרצו למצבת האבן שנוטה על צידה.

הכתב דהה ונשחק מגשם ורוח אבל תמונתו שמודבקת עדיין ברורה.
אמא כמעט קורסת מעוצם החוויה וההתרגשות. "תנו לי להיות קצת לבד". מנסים לגעת ולחוש

בכל דבר שאולי ישאיר זיכרון. מדליקים נר.

בשל קוצר הזמן, משלם לאולגה סכום כסף נוסף כדי שתשקם מעט את המצבה. יש הבטחה שצילומים ישלחו לאחר השיפוץ. 

מתקדמים ועוקבים אחרי אולגה שבהליכה מהירה מובילה אותנו לקצה הרחוק של בית הקברות בכדי למצוא את המצבה של פרידה סטרולוביץ. 

לאחר הליכה של כ 2 ק"מ, בסבך של שיחים קוצניים, אולגה מצביעה על המצבה. מדהים איך שאולגה מצליחה להגיע ולזהות את המצבות. הרייטה מגיעה בשארית הכוחות ומקיימת את הבטחתה לבקר גם את המצבה הזאת.

אולגה מובילה את משפחת סימון המורחבת לעבר הקבר השלישי – לופו הרשקוביץ.

אומרים קדיש וההתייחדות עם שלושת הקברים הייתה מיועדת גם לכל שאר היהודים הקבורים בבית

הקברות ביאסי.

מסיימים את משימת הזיכרון בצילום קבוצתי ראשון.

הנסיעה מבית הקברות עורכת חצי שעה ומגיעים למלון   INTERNATIONAL HOTEL IASI שממוקם בצמוד לארמון המלך ולקניון החדש. החדרים גדולים ומאובזרים. חלקם עם חלון הצופה לארמון ולגנים. יש כאלו שמותשים ונרדמים עד לארוחת הערב. יש גם כמה שיוצאים לסיור קצר באזור הארמון והקניון.

מסיימים לילה ויום עמוסים בחוויות, במסעדה האיטלקית - TIROL Restaurant - שצמודה למלון. טעים מאוד ומומלץ.

4.10 – יום רביעי

בוקר סגרירי עם טפטוף קל. ארוחת בוקר מעולה עם מבחר מכל טוב. גבינות, נקניקים, ירקות וביצים.

מפנים חדרים ומעמיסים את המזוודות על האוטובוס. הגשם פסק ויוצאים רגלית לביקור במקומות הילדות של מרדכי, דבורה והרייטה.

עובדה ראשונה - בית המלון שבו העברנו את הלילה הראשון, עומד בדיוק על חורבות הבית של מרדכי (אולי יש זכויות?). ממשיכים במסלול שעובר דרך רחובות שמעלים זיכרונות ילדות ובכל פינה הסיפורים שלהם מרתקים את כולם. מגיעים עד ה"גשר האדום – "Podu ros ובהמשך מקיפים את ארמון Palatul Culturii – שמשמש מרכז תרבות וספריה בו הרייטה העבירה די הרבה שעות בצעירותה.

הפסקת עישון במדרחוב, אוכלים את הבייגלה המקומי (הפעם חם) ומשם לאזור התאטרון הלאומי בו הרייטה ולאון צפו בהצגות ו"החזיקו ידיים בחושך".

מסיירים עם האוטובוס ברחבי יאסי ועוצרים בפארק קופואו – Gradina Copou לצורך חיפוש פסל ושחזור צילום משפחתי. אין זכר לפסל אבל לפחות מצאנו שירותים ועוד הזדמנות לסיגריה.

אין ספק שהסיור ההיסטורי ביאסי, בתוספת ההסברים, היה מיוחד והוסיף לצעירים די הרבה מידע להבנת התקופה שעברה על בני המשפחה שגרו בעיר.

"למי יש שקיות ניילון?" – תמר והילה מחליטות להפוך את האוטובוס לסוכה ומתחילות לקשט את

החלונות בשרשראות מקסימות.

הנסיעה הארוכה לפיאטרה נמץ -  Piatra Neamț - הביאה לכך שארוחת הצהריים הפכה לארוחת ערב. 

הבטן מקרקרת וקשה לעמוד בפני הבמבה שקורצת.

מספרי ברזל – איסוף ה"עדר" מחייב ספירה ובדיקה שאין לנו עריקים שמנסים לא לחזור הביתה.

לא מצליחים למצוא מקום לאכול את ארוחת הצהריים המאוחרת לקראת ערב מגיעים למלון - Central Plaza Hotel. לפני שמתארגנים, אוכלים ארוחת ערב רומנית שכוללת מרקים מקומיים, בשרים בתוספת ממליגה (המאכל הלאומי העשוי תירס) שדווקא במקום זה מכונה פולנטה.
את סיום הערב החופשי חלקנו מסיים במבשלת בירה מקומית ובבר של מלון בסביבה.

5.10 – יום חמישי

פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר מעט מאכזבת בנוסף להפסקות חשמל לא ברורות. לאחר העברת המזוודות לאוטובוס, יצאנו לסיור רגלי.
טיפוס לא קל במדרגות תלולות (לא רק לגמלאים) עד לכיכר העתיקה על שם סטפן צ'למאריי (Stefan cel Mare - סטפן הגדול). בכיכר יש כנסיה עתיקה ו 3 מוזאונים – אומנות, תולדות האזור ומוזאון ארכאולוגי - Cucuteni Neolithic Art Museum.

ממשיכים רגלית (לא לפני שהרגענו את השלפוחית וקינחנו בסיגריה) עד לבית הכנסת העתיק. הזעקנו את מי שאמור לפתוח לנו את בית הכנסת ואין כניסה עד שמעבירים לו מס של 10 ליי לאדם. נכנסנו ושמענו (קלטת בטייפ) הסברים על היסטוריית המקום ולאחר מכן גם הסברים מפי אחד מבאי בית הכנסת, על הקהילה הגדולה שהייתה ומה שנותר ממנה היום - 7 יהודים שבאים להתפלל.

חוברים לאוטובוס וחלקנו בוחר לבקר ביקור קצר במוזאון ההיסטוריה וארכיאולוגיה. מעבר על 2.5 מיליון שנה ב 20 דקות. כל הכבוד למדריכה הרומנייה שדיברה בקצב של 10,000 שנה בדקה.  

יוצאים מפיאטרה נמץ ולאחר נסיעה של שעה (עם עצירה להצטיידות כדי לא להיות רעבים) מגיעים לסכר ביקז - BICAZ DAM – המרשים. הקור והרוח מבריחים אותנו במהירות חזרה לאוטובוס.

העצירה הבאה הייתה בנקיק של מעבר הרים שנוצר משחיקת מים ורוח של אלפי שנה.

את ארוחת הצהריים – בעיקר מרקים טעימים, אנו אוכלים במסעדה על שפת אגם - Bear Lake.

האגם מחובר לאגם האדום - Red Lake  והמקום פסטורלי מקסים ומיוחד.

המשכנו בנסיעה לכוון ברשוב – Brașov. מנמנמים כ 3 שעות ומתעוררים לשמיעת ההוראות של

סרג'ו המדריך – "ברגע שנעצור, חייבים לקפוץ מהאוטובוס תוך דקה".

זוכים לזמן חופשי במדרחוב – קניות, אוכל וסתם התרשמות. בסוף המדרחוב נמצאת כיכר מרשימה

עם הכנסייה השחורה (נחזור לכאן מחר).

מסיימים את הביקור הקצר ועולים בנסיעה עד למלון Alpin שנמצא ב Poiana Brasov.

אין מעבר לאוטובוס עד פתח המלון ושאטל מעלה את המזוודות והגמלאים עד ללובי המלון.

יום מהנה וגדוש אירועים עבר על כוחותינו העייפים אך מרוצים.

6.10 – יום שישי

בוקר אפור וגשום. ארוחת בוקר עשירה ויוצאים בנסיעה קצרה עד למצודת רוסנוב - vCetatea Rasno 

עגלות רתומות לטרקטור מעלות אותנו את לעלייה שלפני הכניסה. טיפוס תלול עד לשער הכניסה של החומות. מנקודה זו יש עליה נוספת עד לתחילת המבנים של המצודה שרובם הרוסים לחלוטין. המקום לא משוקם ולא משוחזר והוסבר שאין מספיק תקציב ואנשי מקצוע מיומנים שיבצעו את פרויקט השחזור. הנופים ממרומי המצודה מדהימים ושווים את הטיפוס.

העצירה הבאה - Castelul Bran – טירת דרקולה המרשימה. ההליכה לטירה עוברת דרך עשרות דוכני מזכרות זהים. סחורה מסין - תיירותי להחריד! גם כאן הטיפוס לא פשוט וכל המעברים בתוך הטירה מצריכים טיפוס וירידה במדרגות. הטירה משוחזרת ושמורה והאטרקציה – חדרים שבהם מאוחסנים מכשירי וציוד העינויים ששימשו את השליט האכזרי.

אחר הצהריים, חוזרים לברשוב ולאזור העיר העתיקה כדי לקבל הסברים על הכנסייה השחורה.

משם ממשיכים דרך "רחוב החבל - Strada Sforii" הצר.

בקרבת מקום נמצא גם בית הכנסת הגדול שהיה סגור ובחצרו מוקמת סוכה. צועדים חזרה לאוטובוס ובשל המרחק והטיפוס הנדרש, דואגים שהמבוגרים יגיעו לאוטובוס בעזרת מונית.
בדרך חזרה למלון, נפרדים בדמעות ממחצית הקבוצה שיורדת לשופינג קצר בקניון – ניפגש חזרה בארוחת הערב.

החבורה שחוזרת למלון בוחרת בין מנוחה בחדר לבין הבריכה והג'קוזי. הגשם לא פוסק ובערב חוברים לשאר הקבוצה – פגישה מרגשת במסעדה האותנטית - Coliba Haiducilor שנמצאת לא רחוק מהמלון. המסעדה מקושטת, צבעונית, צפופה ורועשת. מוזגים יין, משתיקים את המוזיקה ואת כל הסועדים - קידוש ומקבלים את השבת. סלטים רומניים ועופות על שיפוד.

הגשם לא מפסיק לרדת - גם בהלוך וגם בחזור.

7.10 – יום שבת

מתעוררים לבוקר גשום ושאטל מעביר את הגמלאים והמזוודות לאוטובוס שמתקשה להגיע לקרבת המלון. נסיעה קצרה מביאה אותנו עד ארמון פלש - Peleș Castle. הארמון של קרל הראשון.

מפאת קוצר הזמן, מסתפקים בסיור חיצוני סביב הארמון. משם ממשיכים לאתר הבא – מכרות

המלח - סלאניק פראחובה.Slanic Prahova -  המעלית שאמורה להוריד מבקרים למכרה אינה פועלת ולכן ההגעה מתבצעת בהסעות של מיניבוסים. המכרה ענק ומרשים. 

בדרך הייתה גם חסימה ומחאה של ...

אחר הצהריים מגיעים לבוקרשט ועוצרים בקניון הענק למשך שעתיים. את ארוחת הסיכום של מסע השורשים אנו מקיימים במסעדת בליני - Bellini Restaurant. טאפסים לפתיחה ומבחר מנות לעיקרית. סטייק לא לעיס והתנצלות של בעל המסעדה. נאומים מרגשים וצילומים למזכרת. "למי נשארה במבה?"

מתמקמים במלון - Marshal Garden – מקבלים חדרים ולא מודעים למה שצפוי לנו בהמשך הלילה.

"רואים מי שמתקלח!!!" – היסטריה קלה ודותן ואביב מפצלים חדרים וכוחות.

לילה לבן (שלא נגמר) עם חתונה שמרעישה עד 2 אחרי חצות. משטרה ואיומים על תביעה מורידים את סף הרעש לזמן קצר בלבד.

8.10 – יום ראשון

בשעה 9:00 ובעיניים אדומות מעייפות, החבר'ה מתגלגלים לארוחת הבוקר. הגשם ממשיך לרדת כל הזמן.

הארוחה העשירה מפצה על הלילה הקשה.

מעלים מזוודות לאוטובוס (בפעם האחרונה) ויוצאים לסיור ממונע בבוקרשט. עצירה ראשונה בבית הכנסת המדהים שנבנה על לפי המקור שנמצא בווינה. כמו תמיד - 10 ליי מאפשרים כניסה. ההסברים מתחילים בעברית ועוברים לאנגלית - הרצאה של רבע שעה ללא נשימה.

המשך הסיור הממונע ברחבי בוקרשט ממחיש את היקפי הבנייה שהייתה בזמן כהונתו של צ'אושסקו. נראה שיש גם חלק בעם שמתגעגע למנהיג שעשה הרבה למענם אבל היה גם מושחת. מקיפים בנסיעה את בניין הפרלמנט ומתרשמים מגודלו העצום .
בדרך לשדה התעופה, עוצרים שוב בקניון (בשל חוסר הזמן ובשל העובדה שלא מקבלים ליי בדיוטי פרי). בריצה ובלחץ, קניות אחרונות ומשם לשדה. נפרדים מסרג'ו וכריס הנהג ודי מהר מתיישבים בשער ומחכים לטיסה. לחמנייה ותפוח, טיסה רגועה וכמה טוב להיות בבית.

תודה ל:

דבורה, יהודה, רותי, יונה, מתן, כרמית, אלעד, יהודית, שרה, סתיו, גיתית, הילה, אביב,

דותן, הרייטה, יצחק, רפי, אשר, אוראל, צילה, קובי, בראל, תמר, ענת, עופר, איתי.

שגרמו לי להתחבר מחדש למשפחה ולשורשים שהיו חסרים לי.

והכי חשוב – תודה לך, מרדכי, שהענקת לנו חוויה חשובה ואפשרות להעביר הלאה את המידע על השורשים של כולנו.

סורין ברקוביץ
יעוץ טיולים

Tour & Goal

הכדורגל במנצ'סטר וליברפול הוא דת

הכדורגל במנצ'סטר וליברפול הוא דת

בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית ביוצאים לצפות במשחקי כדורגל וזאת עקב שידורי הליגות האירופיות, ומשחקי ליגת האלופות.

היציאה לצפות במשחקים מתאימה לחברים, זוגות, משפחות, אבות/אימהות וילדים, טיולי בר מצווה ועוד.

מעבר לצפייה במשחקים, הטיול משלב גם ביקור במוזיאונים, גלריות, אתרים היסטוריים ובילוי לילה.

עונת הכדורגל האירופי מתחילה בסוף אוגוסט, כאשר משחקי הליגות יוצאים לדרך. המרוץ לזכייה בגביעי ליגת האלופות והליגה האירופית, מתחיל באמצע ספטמבר.

לאחר פרסום מועדי המשחקים, ניתן לתאם חופשה שכוללת צפייה במשחק ליגה, שלרוב משוחק בסוף השבוע,

ומשחק במסגרת ליגת אלופות, בימי שלישי או רביעי.

מנצ'סטר, עיר סטודנטים מדליקה וליברפול עם מוזאון החיפושיות, יאפשרו לכל אחד לבלות ולהנות מכל רגע.

חובה לשלב משחק אחד או יותר בביקור מיוחד ובלתי נשכח, גם באדינבורו, סקוטלנד.

מנצ'סטר נמצאת במרחק 257 קילומטרים צפונית-מערבית ללונדון, והיא שוכנת באזור דמוי קערה הגובל בצפון ובמזרח בהרי הפנינים, שהוא רכס הרים המשתרע לאורך צפון אנגליה, ובדרום במישור "צ'שייר". מרכז העיר בנוי על הגדה המזרחית של הנהר "אירוול", ליד נקודת המפגש שלו עם הנהרות "מדלוק" ו"אירק", וגובהו בין 35 ל-42 מטרים מעל גובה פני הים. נהר ה"מרזי" זורם דרך דרום העיר. מאפייניה הגאוגרפיים של מנצ'סטר השפיעו רבות על התפתחותה המוקדמת כעיר התעשייה הראשונה בעולם. המאפיינים הם האקלים, קרבתה לנמל של ליברפול, זמינות אנרגיית מים מהנהרות העוברים לידה ובתוכה, ומאגרי הפחם הסמוכים‏.

האקלים השורר במנצ'סטר הוא אקלים ימי ממוזג, בדומה לרוב האיים הבריטיים, עם עונת קיץ קרירה ועונת חורף מתונה. לאורך רוב השנה יורדים משקעים, בדרך כלל בכמות לא גדולה.

קלטים, רומים וגם פלמים מוזכרים כתושבי האזור בזמן האלף הראשון.

כתוצאה מתהליך העיור הבלתי מתוכנן שהביאה עמה המהפכה התעשייתית החלה מנצ'סטר להתרחב במהירות בתחילת המאה ה-19. ברחבי העיר התפתחו מספר תעשיות, ובשנת 1835 היא הייתה העיר התעשייתית הראשונה והגדולה ביותר בעולם.

כיום מנצ`סטר היא אחת הערים הגדולות והמרכזיות בבריטניה, עם אוכלוסייה של מעל 2.5 מיליון איש.  כלכלת מנצ'סטר היא בין הגדולות ביותר בממלכה המאוחדת. אוניברסיטת מנצ'סטר היא האוניברסיטה הגדולה ביותר בממלכה המאוחדת.

חובה לבקר בקתדרלה של מנצ`סטר: מבנה מרשים מהמאה ה-14, שעבר מכנסיה לקתדרלה בשנת 1847 – אז נוצרה הדוכסות במנצ`סטר.

כדאי לבקר גם בבית העירייה בסגנון ניאו-גותי עם ציורי קיר נהדרים מהמאה ה-19 של האמן פורד מדוקס בראון.

צאו לבלות במתחם הלאורי  Lowry  - - בתוך 

מבנה מודרני מיוחד שוכנים שני אולמות תיאטרון 

גדולים, גלריות אמנות, בתי קפה, מסעדות וחנויות 

מזכרות. במרכז העיר יש כ-500 בארים הפועלים 

ברישיון ובנוסף יש גם ‏פאבים ומועדונים כך שלא 

תמצאו את עצמכם משועממים בשעות הערב.

אצטדיון הכדורגל "אולד טראפורד" -   Old Trafford- מנצ`סטר יונייטד ידועה כאחת מקבוצות הכדורגל המפורסמות והטובות בעולם, ואצטדיון מרשים זה הוא המגרש הביתי שלה.

גם במגרשה של סיטי, הקבוצה השנייה בעיר, שבשנים האחרונות, נטלה את הבכורה, תעברו חוויה מטלטלת.

ליברפול שוכנת בצפון-מערב אנגליה במחוז "מרזיסייד", מצפון לשפך הרחב של נהר ה"מרזי" לים האירי. מעבר לשפך, מדרום, שוכנת העיר ברקנהד, שהיא חלק מנמלה של ליברפול. בין שתי הערים מקשרת מנהרה ארוכה העוברת בקרקעית הנהר בליברפול.

בשנת 1190 נקרא יישוב זה בשם ליברפול שמשמעו "אגם עם מים בוציים". בשנת 1207 נוסדה במקום עיר, כפי שמצוין במכתבו של המלך ג'ון, המזמין מתיישבים לעבור ולגור בעיר, כיוון שהמלך רצה לבנות נמל חדש באזור, שכן הנמלים האחרים באזור היו בשליטת הרוזן מצ'סטר. בשנת 1699 עבר חוק בפרלמנט שהפך את העיר לקהילה מקומית עצמאית. החל מתקופה זו החלה העיר לגדול, והפכה לעיר השנייה בגודלה בבריטניה.

ליברפול היא עיר הנמל השנייה בגודלה ובחשיבותה בבריטניה.

כלכלת העיר התבססה במחצית השנייה של המאה ה-20 על התעשייה וכן על הנמל. כיום כלכלת העיר מתבססת גם על התיירות, ונעשים ניסיונות להפוך את העיר גם למרכז תרבות.

כדאי לבקר במוזיאונים שברציף אלברט - הבניינים התעשייתיים עם העמודים בצבע אדום עז נבנו באמצע המאה ה-19 כאזור רציפים ומחסנים. אחרי תקופה שבה ננטשו והוזנחו, שוחזרו ושופצו הבניינים במדוקדק, ואזור רציף אלברט הפך לאתר המבקרים האהוב בעיר. זאת בזכות שפע של מסעדות, בתי קפה, ברים, חנויות ובתי מלון הפועלים כעת בבניינים הישנים, לצד אסופה מכובדת של מוזיאונים מרתקים.

בקרו גם בהיכל סנט ג'ורג – (מול תחנת הרכבת ליים) מהבניינים המרשימים ביותר במרכז העיר. ההיכל המהודר נבנה באמצע המאה ה-19 בסגנון ניאו-קלאסי, ובשנת 2007 נפתח מחדש לאחר שיפוצים ושחזורים בעלות של מיליוני לירות שטרלינג.

לא תפספסו את בניין ה"רויאל לַייוור" המתנשא לגובה של כמאה מטרים ואינו חוסך במרפסות, בעיטורים ובמגדלים - וגם בשני פסלי נחושת של ציפור "לייוור", סמל העיר. על פי האגדה, אם יעופו הציפורים ממקומן העיר תיחרב.

בעיר גלריות אומנות רבות. הידועות שבהן הן הגלריה לאמנות "וואקר" וגלריית "טייט" ליברפול.

באזור סביב אלברט דוק הנבנה מחדש, ובמרכז העיר, לאורך רחוב בולד תמצאו ברים, מסעדות ובתי קפה.

כמובן שהמוזיאון הפופולרי בעיר, עם כל הכבוד לימאות, היסטוריה ואמנות, שייך לרביעיית החיפושיות - "סיפורם של הביטלס".

הביקור בעיר אינו שלם בלי משחק של ליברפול ב”אנפילד” - Anfield. יש מעט חוויות שדומות לשירת "לעולם לא תצעדי לבד" של אוהדי ליברפול כשהיציעים רועדים - לא מקפיצות אלא מהשירה.

אדינבורו, בירת סקוטלנד בנויה על שבע גבעות, אך שלא כרומא אדינבורו קטנה וקומפקטית הרבה יותר. אדינבורו היא עיר מרכזית והיסטורית בחוף המזרחי של סקוטלנד, על הגדה הדרומית של מפרץ פורת'.

חלוקתה של אדינבורו לאזורים היא תוצאה של כמעט 3,000 שנה של היסטוריה. העדויות הראשונות לאנשים שיישבו את האזור, בסביבות המאה התשיעית לפני הספירה, נמצאו על הצוק שטירת אדינבורו נמצאת בפסגתו.

בתחילת המאה השישית נבנתה על הצוק הזה מצודה ראשונה על ידי הקלטים. החל מן המאה ה-11 התחילה להתרקם סביב המצודה עיר של ממש, עם שווקים, רחובות ובתים.  האיחוד הרשמי של סקוטלנד עם אנגליה היה במאה ה-18 ואז החלה מגמה של "יציאה מן החומות" בנוסח הסקוטי. העיר החדשה החלה להיבנות מצפון לעיר העתיקה.

כלכלת אדינבורו מיוסדת בעיקר על מגזר השירותים, כאשר בנקאות ותיירות הם חשובים במיוחד.

לא לוותר על ביקור בטירת אדינבורו, שממוקמת במרכז העיר, ועל כן מושכת את תשומת לבם של תיירים. כיום, הטירה משמשת כמפקדה הכללית של המחלקה הסקוטית של צבא בריטניה.

ה"רויאל מייל" – לאורך המסלול המלכותי מטירת אדינבורו עד ארמון "הולירוד", לשני צדי הדרך, יש בניינים אלגנטיים ובתי האצולה, והרחובות המקיפים אותו, שומרים על המבנה הכאוטי מימי הביניים.

לחובבי האומנות - בגלריה הלאומית של סקוטלנד יש אוסף אומנות חשוב, מתקופת הרנסנס עד לפוסט-אימפרסיוניזם.

הזמינו סיור בפרלמנט - המכלול המרשים של הפרלמנט הסקוטי החדש נפתח בשנת 2004. ציון דרך אדריכלי לאוהבי אומנות. הבניין הוא פרי יצירתו של אנריק מיראלס, אשר קיבל השראה מספינות הדיג המקומיות.

פארק "הולירוד" - היה שטח הצייד של המלכים הסקוטיים. שווה לטפס לנקודה הגבוהה ביותר - הר געש כבוי - Arthur´s Seat ממנו נשקף נוף מרהיב של העיר.

אדינבורו היא מקום עם אווירה מיוחדת שקשה להגדירה, אך בלתי אפשרי לפספס. המון ירוק בעיניים, אוויר צלול וקריר, וויסקי מצוין וצלילי חמת חלילים ברקע.

אי אפשר להשתעמם באדינבורו, בעיר ממוקמים הפאבים הטובים ביותר וברבים מהם יש מוזיקה חיה.

במהלך חודש אוגוסט בכל שנה מתקיים הפסטיבל הבינלאומי של אדינבורו לאומנויות הבמה. פסטיבל זה נחשב לאחד הגדולים בתחומו ומשתתפות בו קבוצות תיאטרון, מחול ואמנויות מכל העולם. מפגן ה-Tattoo הוא מופע של תזמורות גדודי היחידות הסקוטיות, המתקיים בטירת אדינבורו מתחילת אוגוסט למשך שלושה שבועות (שתי הצגות בערב). המופע כולל תלבושות מסורתיות, כלי נגינה סקוטיים ותרגילי סדר.

אין ספק שהשילוב של משחקי כדורגל וטיול, יכול להעניק חוויה מיוחדת שלא תישכח זמן רב.

Tour & Goal מזמינה אתכם לשדרג את השהייה שלכם בחו"ל ולהפוך אותה לחווייתית, מעניינת ומרגשת יותר.

סורין ברקוביץ

Tour & Goal - יעוץ ותכנון טיולים

נייד: 054-2490672

 tourandgoal@gmail.com