ניו יורק,
מנהטן – חג ההודיה – נובמבר 2015
25.11 – יום
ד'
ערב, בדרך ממפגש לימודים על שדרות ירושלים ביפו. מתחיל להתרגש. סידור
מהיר של
המזוודה ובדיקת מסמכים אחרונה. מקלחת ויוצא לדרך.
"הובר", "גט טקסי" – שיחה שמביאה את נהג המונית
לשפוך את ליבו על הפגיעה בפרנסה
בעקבות כניסת אפליקציות לשיתוף המונים. מסכמים שכנראה לא ניתן לעצור את
התהליך. יורד בכניסה לטרמינל.
עמוס אבל מתקדם. טוסט ושתיה לפני כניסה לדיוטי. סיבוב בחנויות ועולה
למטוס, מושב מעבר.
אמא ובת מצטרפות למושבים שליד. טיול לפני גיוס שמשלב ביקור משפחתי אצל
הבן שנשוי לאמריקאית.
בכי תינוקות מלווה את ההמראה ולהפתעתי ממריאים רק באיחור קל. מוותר על
הארוחה הקלילה ובעזרת
כוס יין אדום שוקע בשינה טרופה.
מתעורר לאחר כמה שעות ומרגיש מסוחרר. הקטנת המרחק שבין המושבים - מיקום
רגליים לא סביר - זרימת דם לא סדירה - תודה רבה לחברת אל על.
דיילת נחמדה מאוששת אותי בעזרת מיץ תפוזים ומבקשת שאשכב (עם רגליים
למעלה) על מושבי הדיילים.
חוזר להרגיש בטוב ומנסה לקרוא ולהעביר את הזמן. הגענו למחצית הדרך – מעל
האי הבריטי.
נמנום קל וארוחת בוקר שמוגשת מעידה על כך שהטיסה קרובה לשלב הסופי.
6:00 בבוקר,
יום ה' - נוחת בשדה התעופה קנדי בניו יורק.
מדליק את הטלפון ומקבל עדכון שרפי נחת ומחכה. התור לדלפקי ההגירה
הבודדים, מתקדם באיטיות.
40 דקות ונפגשים
ביציאה מהטרמינל.
השילוב של הרכבת המעגלית בשדה התעופה יחד עם הרכבת התחתית, מביא אותנו
ממש קרוב למלון.
כל זה במחיר של 8 דולר. אנחנו רומנים חסכנים – לא קמצנים!
בדרך נתקלים במחוסר בית שהפך את הרכבת התחתית לביתו הנייד.
פרצוף עצוב לפקיד הקבלה ומקבלים שדרוג לחדר. בימים הקרובים, החדר ישמש
אותנו גם כחדר עבודה.
יוצאים
ל"קרוע את העיר". הכוון – תהלוכת חג ההודיה של רשת "מייסיס".
מבינים מיד שאת התהלוכה נאלץ לראות מרחוק – לא ניתן להתקרב עקב הצופים
הרבים שכבר מיקמו
עצמם לאורך המסלול. נשארים מאחור ומנסים לצלם לפחות את דמויות בלוני
הענק המרחפות במסלול.
מוותרים על המשך התהלוכה ויורדים דרומה לאזור אסון מגדלי התאומים.
בריכות זיכרון ענקיות מציינות
את
מיקום המגדלים. שמות כל הנספים חקוקים סביב הבריכות. תחושה מצמררת.
כל פינה שלו מצליחה להעביר את גודל הטרגדיה. קשה להכיל ולעבור על כל
המוצגים בפעם אחת.
חובה לכל מי שמבקר בניו יורק!
ממשיכים ברגל עד ל"באטרי פארק" – קצת אביך וצופים על פסל
החרות שבאופק. חוזרים צפונה עם
הרכבת
התחתית עד למלון. מקלחת ומנוחה לפני יציאה לבילוי הלילי.
עוברים דרך תחנת הרכבת הראשית – "סנטרל סטיישן" ומשם ל"בריינט
פארק" התוסס.
רחבת החלקה על הקרח במרכז ועשרות ביתנים למכירת מתנות לחג. חברות
"סבון" ו"מקס ברנר" הישראליות מיוצגות בכבוד ובהרבה מביתני
המזון נשמעת עברית.
את ארוחת החג שלנו אכלנו בדיינר ליד המלון – מרק בצל, כריך טונה וחזה
עוף שטבע בביצה של רוטב
לא מזוהה. אל דאגה, לא תקבלו המלצה על המסעדה. לילה טוב (אחרי יותר מ
30 שעות).
27.11 – יום שישי
מלבד השכמה רגעית
בסביבות 4:00 לפנות בוקר, הלילה עבר בסדר. רעשי המנקה שמנסה להיכנס
מעירים אותנו בשעה
8:00. יורדים לבית קפה בקרבת המלון ואוכלים ארוחת בוקר.
חזרנו לחדר נקי
ומסודר ומתחילים לעבוד. עוברים על כל רעיון ומציינים יעדים, דרכי פעולה, מדדים.
את התוצאות נבחן
בהמשך.
לאחר כשעה וחצי של
עבודה במלון מחליטים לצאת. הכוון "צ'יינה טאון" ו"ליטל איטלי".
יורדים בתחנה שברחוב "קאנל"
– כאן תהיה נקודת הפתיחה לסיור באזור. המקום סואן וכל אחד
מהרוכלים שמסביב מציע
לנו שעונים למכירה. דוכנים צבעוניים מוכרים מכל הבא ליד.
נראה
כאילו גם השוטרים מכוונים לדוכני ה"באנג" והנרגילות.
דוכני פירות וירקות
צבעוניים ואקזוטיים משכנעים אותנו לנסות ולטעום ליצ'י משונה.
בגינה ציבורית פגשנו
עשרות סינים מבוגרים שמשחקים את משחקי הקלפים והקוביות המסורתיים.
חבורת נגנים שמנגנת,
משרה על האזור אווירה אותנטית – אולי אנחנו נמצאים בכפר קטן בצפון סין?
הבטן מקרקרת ואת
ארוחת הצהריים נאכל במקום שבו גם המקומיים אוכלים - מסעדת "ג'ינג פונג".
המסעדה שמגישה דים
סאם ותפריט סיני עשיר, נמצאת בקומה העליונה. לאחר אישור בקשר
של מארחת (נמצאת
בקומה התחתונה),עולים במדרגות נעות לאולם המסעדה שמזכיר אולם חתונות.
חולקים שולחן עם
סועדים נוספים שמאוחר יותר יתברר כרעיון טוב.
מלצריות מסתובבות עם
עגלות מזון ומסמנות על כרטיס אישי את הבחירה של כל סועד. התשלום
מבוצע בסיום לפי
הסימונים בכרטיס. לצורך הזמנת המנות, נעזרנו בחבר'ה צעירים שסועדים אתנו
בשולחן. בסך הכל
האוכל טעים והאווירה נפגמת מעט מעומס הסועדים (חג ההודיה).
אחר הצהריים וגשר
ברוקלין קורא לנו. צפיפות רבה בעלייה ובהליכה על הגשר. עוצרים בעמוד
התומך הראשון. נוף
עירוני מדהים של מנהטן נשקף ממרומי הגשר.
השמש שוקעת ובעזרת
הרכבת התחתית מגיעים עד למפגש של השדרה ה 8 עם רחוב 14.
לא רחוק מכאן מתחיל
ה"היי ליין" – פרויקט שהפך את קו הרכבת העילי שעבר במקום, לטיילת
מקסימה.
מאות מטיילים לאורך
הטיילת שמרוצפת בעץ ויש לה פינות חמד של ספסלים וצמחייה. מי היה מאמין
שמול
כל הבניינים והחלונות שבמסלול, עברה פעם רכבת שהייתה ה"סיוט" של השכונה.
השמש שוקעת והטיילת
מסתיימת בהצטלבות של רחוב 30 עם השדרה העשירית.
יורדים מהטיילת
העילית ופונים מזרחה לכוון ה"מדיסון סקוור גארדן" – אולי נשיג כרטיסים
למשחק
של ה"ניקס"
נגד מיאמי.
170 דולר – כרטיסים
אחרונים למשחק של הערב. לא מוותרים על משחק ב NBA ורוכשים כרטיסים
למשחק ביום ראשון,
מול יוסטון "רוקטס" ב 90 דולר.
בכל יום שישי, בין
השעות 16:00 – 20:00,
כניסה חינם למוזאון ה MOMA – לא ננצל את ההזדמנות?
עומס רב בכניסה
ומחליטים להתמקד תחילה בתערוכה המתחלפת של פיקאסו.
"יש לכם כרטיס
לשעה הזאת?" שואלת דיילת בכניסה לתערוכה. ממש לא, אבל מיד קורצת לנו ומסמנת
לנו להיכנס במהירות.
בטח כבר שמעה לא פעם שהעם היהודי סבל לא מעט ...
תערוכת פיקאסו מתמקדת
בעיקר בפסלים שיצר ומעבירה תחושה שיש עוד הרבה מה ללמוד על האומן
הענק. ממשיכים לסייר בקומות
האחרות ופוגשים ציורים של פולוק ובוטרו.
חוזרים לאזור המלון.
כל המסעדות כבר נסגרו ומסתפקים בכריך ופירות. מספיקים לעבוד עוד כשעה עד שהעייפות
מהיום המדהים מכריעה אותנו.
28.11 – יום שבת
ביצים הפוכות וחביתה
שכוללת תפוחי אדמה, מיץ תפוזים וקפה – פותחים את הבוקר בבית קפה בפינת הרחוב.
עבודה של שעה על
פרויקטים ויוצאים רגלית לספריה הציבורית שצמודה ל"בריינט פארק". האולם
המרכזי
בשיפוצים אבל כל
המבנה מרשים ביותר.
יורדים דרומה בעזרת הרכבת התחתית דרומה
עד לכיכר וושינגטון – אזור בוהמי וצעיר עם אווירה סטודנטיאלית. מטפטף ומחכים בתור
לאכול במסעדה וייטנאמית. אוכל סביר – לא יותר.
עד הערב, מספיקים
להגיע עד לבניין דקוטה שבפתחו נרצח ג'ון לנון. חוצים לסנטרל פארק, לצפות באנדרטה
ובאתר "שדות
התות" שהוקם לזכרו.
על ספסל ליד יושב
קומיקאי מזדמן עם כלב. "בדיחה בדולר. כל הבדיחות מקוריות. לא צחקת? קבל את
כספך בחזרה".
השלמת קניות
ב"ספורה" – רשת הקוסמטיקה. לא כדאי שנקבל צעקות כשנחזור לארץ. מנוחה
קצרה בחדר
ויוצאים ל"טיימס
סקוור".
אלפי אנשים מרוכזים
ברחובות שבאזור הבילויים והתאטראות. מנסים את מזלנו ומשיגים כרטיסים להצגה
המבוקשת ביותר – מלך
האריות. לא יושבים יחד. מחיר סביר ביותר – 99 דולר. משקה בריאות
לפני ההצגה. היה
מדהים! מחזמר שדמויות החיות מבוצעות בצורה כל כך מיוחדת – חוויה חד פעמית.
מקנחים בארוחת סושי
טעימה מאוד וגם מספיקים לחזור ברכבת התחתית של חצות.
29.11 – יום ראשון
בוקר בהיר וקר. רוב
בתי הקפה סגורים. לא מוותרים על קפה וחביתה. משלימים את קובץ הפרויקטים.
אזור "צ'יינה
טאון" המיוחד, מפתה אותנו לחזור ולפקוד אותו. סיור קצר ברחובות הרובע והתרשמות
נוספת משוק הדגים ופירות הים.
ממשיכים לשכונת
"טרייבקה". מרק עוף והמבורגר שאין הרבה מה לספר עליהם, מאפשרים לנו
להמשיך עד לטיילת
של פארק על שם
"נלסון רוקפלר". בפארק משולבים פסלים קטנים ומעניינים. הקור מכריע אותנו
ובדרך חזרה למלון אנחנו
נתקלים בהפגנה של "תנו לחיות לחיות" מול חנות בסגנון שוק אוכל המוכרת
בשר.
התארגנות קצרה במלון
ויוצאים ל"מדיסון סקוור גארדן". רפי מסתפק בנקניקיה בדוכן בזמן שאני
ממתין
בתור של הפיצרייה
שאסור לוותר עליה – פיצה סופרימה.
"מה תרצה?", "פיצה
עם פטריות וברוקולי", הפיצה מוכנסת לתנור ומתקדמים בתור.
"מה
הזמנת?",
"פיצה עם פטריות
וברוקולי".
שולפים את הפיצה
מהתנור.
"4.99
בבקשה". משלמים ואוספים את המגש.
"תודה".
אסור להתבלבל (מזכיר
את המרק של הנאצי מסיינפלד). הפיצה מדהימה ואני חוזר לסיבוב נוסף.
נכנסים להיכל הכדורסל
של הניקס. בתור אוהדים "שרופים", מתחננים ומקבלים כובע, סיכה וצמיד.
חימום, הצגת השחקנים
והמשחק מתחיל. שורה ראשונה שייכת ל"סלבס" ובולט שם הבמאי ספייק לי.
תוצאה צמודה, עידוד
ואווירה של קונצרט. רק בזמן פסקי הזמן המעודדות מצליחות לעורר חלקית
את הקהל המנומנם
שקופץ ומתלהב רק כשיורים לעברו חולצות מתנה.
שוויון 101 בסיום החוקי
ויש הארכה. סוף המשחק, הפסד ואכזבה לקהל המקומי.
ארוחת לילה ב T.G.I. - בירה ושניצלונים. סיום הולם ליום מעניין ומהנה.
30.11 – יום שני
היום האחרון במנהטן.
קמים ואורזים. יורדים לקפה. בוקר בהיר וקר.
הלם ראשוני ביציאה
לרחוב. כולם חזרו לעיר לאחר סוף השבוע הארוך של החג. בתי הקפה
עמוסים, אלפי אנשים
ממהרים והמוניות תקועות בפקקים.
מחליטים להעביר את הבוקר במתחם האומות המאוחדות שלא מרוחק
מהמלון.
עוברים בדיקה
ביטחונית בכניסה ומספיקים להצטרף לסיור מודרך. ההסברים באנגלית במבטא אוסטרי
כבד
ולא ברור. מקבלים הסבר על כל אחד מאולמות הדיונים שבהם מתקבלות ההחלטות השונות. לא
מעט מההחלטות היו נגד מדינת ישראל אבל החלטה אחת גורלית גרמה לכך שתהיה מדינת
ישראל.
חוזרים למלון, רפי
אוסף את המזוודות ומשם לתחנת הרכבת הראשית – 2 החלפות והטיסה ללוס אנג'לס
יוצאת לדרך.
מסתובב ברחובות עוד
כשעתיים ומשלים קניות אחרונות. מבצעי החג תקפים ברוב החנויות וניתן למצוא
מציאות.
איסוף של המזוודות
ותוך חצי שעה מגיע לשדה התעופה. בידוק וכרטוס עוברים מהר ומשם תופס מקום
על הבר במסעדה נחמדה.
ארוחה מצוינת מלווה בבירה צוננת.
עולה למטוס העמוס
וישן כמעט כל הדרך.
תם ונשלם סוף שבוע
משפחתי מדהים במנהטן המיוחדת. עוד נחזור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה