סיכום טיול לדרום איטליה – מרץ 2013
יום ה' – 14.3
03:00 – מונית לשדה התעופה. השדה עמוס אבל
התהליך מהיר ותוך חצי שעה מסתובבים
בדיוטי פרי. קונים שוקולד ומוצאים נעליים
מתאימות להילה.
טיסה קצרה יחסית ונחיתה ברומא בשעה 09:30 (זמן מקומי).
מוותרים על שדרוג הרכב (העדפה
לרכב קטן באזורים הצפופים של הכפרים והעיירות של דרום
איטליה). מקבלים פורד פייסטה חדשה.
יוצאים
לכוון נאפולי אבל מכשיר הניווט (GPS) לא מגיב. לאחר כשעה
עוצרים להפסקה ולארוחה קלה
באחד
מחניוני הדרכים המסודרים.
בודקים
את ה GPS ומתברר שהוא היה חסום לכבישי אגרה ולכן לא
הגיב.
רגועים
יותר ממשיכים ומוותרים על ארמון ריאל בקזרטה עקב גשם קל. לאחר כשעה וחצי מגיעים
למלוןהמקסים ובעל המקום, מריאנו מקבל את פנינו בפתח ב"ברוכים הבאים" בעברית.
מריאנו
מיד מציע
מסעדה של חבר לערב כולל הסעה. הערב כנראה נחפש מסעדה אחרת.
מקבלים
חדר מקסים עם מרפסת מדהימה הצופה למפרץ סורנטו ונרדמים לשעתיים.
בערב
נוסעים ברכב לסורנטו ועוברים שלוש עיירות צפופות בדרך. חונים בכביש הראשי, לא רחוק
מכיכר
טאסו ונעזרים בשוטר שמכוון אותנו להוציא תו חניה ממדחן קרוב.
מסתובבים
בסמטאות וברחוב הקניות הראשי וכאשר מתחיל לטפטף מוצאים מסעדה נחמדה
לארוחת
ערב.
ארוחה
נחמדה באווירה שקטה כאשר מתחילים להתאסף צעירים למסיבת 18 שנה באולם סמוך.
חוזרים
למלון בסביבות 23:00.
יום ו' –
15.3
השכמה
בסביבות 8:00 וארוחת בוקר ראשונה. הארוחה די פשוטה – ביצה, גבינה צהובה, חמאה
ולחמניות.
קפה טוב לפחות מלווה את הארוחה.
היום
מתוכנן טיול בדרך אמלפי ואנחנו יוצאים לדרך המפותלת דרומה. התחנה הראשונה שלנו
היא
העיירה היפיפייה פוזיטנו.
מוצאים
חניון בכניסה ומשאירים מפתחות. מתחילים להשאיר כסף בחנויות הראשונות. הילה
קונה
בגדים מקסימים ואנו זוכים בהצצה למתפרה ששולחת בגדים גם לכיכר המדינה בתל אביב.
ממשיכים
לטייל בסמטאות היפות עד שמגיעים לנמל (לא לפני שנפרדים מ 300 יורו על בגדים).
קפה
ומאפה בנמל וחוזרים לאיסוף האוטו (10 יורו על 3 שעות חנייה) וממשיכים בדרך לאמלפי.
בדרך
עוצרים במערת האזמרגד (Grotta di Smeraldo) אך היא לא פעילה עקב
גובה הגלים.
מגיעים
לאמלפי אחרי פיתולים רבים וחונים בחנייה הגדולה בנמל (כרטיס חנייה – 2 יורו לשעה).
מטיילים
במדרחוב (קר מאוד ורוח חזקה) ויושבים לאכול במסעדה קטנה וחמודה. הארוחה כוללת –
מרק ירקות (סביר), פסטה (משעממת) וסלט.
סיבוב
קצר במדרחוב וממשיכים בנסיעה לרוולו (עליה של כ 5 ק"מ). לא יורדים מהאוטו עקב
רוחות וקור.
חוזרים
למלון ומסכמים לצאת למסעדה שמריאנו המליץ.
הפתעה –
דפיקה בדלת ומריאנו מגיש זר פרחים מדהים עבור הילה.
נחים
ובשעה היעודה מתייצבים בלובי ליציאה למסעדה. מריאנו מציג בפנינו זוג ישראלים נוסף
ומגיש לנו קוקטייל.
ההסעה
מגיעה ובנסיעה של כ 10 דקות מגיעים למסעדה ענקית שיושבים בה רק שלושת הזוגות
המתארחים במלון שלנו.
יושבים
עם הזוג מנס ציונה – אלי ואורית ונוצרת "חברות שלא תישכח". האוכל סביר
וגם המחיר. בעלי המקום נחמדים ומגישים לימונצ'לו וגרפה על חשבון הבית.
חוזרים
בהסעה למלון – מחר סיור בנאפולי.
יום שבת –
16.3
השכמה
מוקדמת לארוחת בוקר ונסיעה למטה (META) – עיירה קרובה. חונים
בחניון צמוד לתחנת הרכבת (יורו לשעה) וקונים כרטיס יומי עבור הרכבת לנאפולי (5.2
יורו ליום). נסיעה של כשעה עם מספר
עצירות
בדרך ומגיעים לתחנת גאריבלדי – שם אמורים להיפגש עם מרינה.
סיבוב
קצר בתחנה ופוגשים את מרינה ליד מקדונלד. מרינה נחמדה מאוד והסיור מוסבר באנגלית.
מטיילים
בשכונות השונות כאשר חציית הכבישים מלווה בתפילה. הסיור מעניין וכולל גם כניסה
לכנסיות
מיוחדות.
ביקרנו גם בחנות הפסלונים ובמפעל שנמצא בעליית הגג. התצוגה מדהימה ואנחנו גם קונים
מזכרת –
כובסת ב 20 יורו.
מסיימים את הסיור ומרינה מצטרפת לארוחה קלה בנמל.
מרינה שמחה להמשיך לטייל ללא תשלום ואנחנו נפרדים ממנה באזור רחוב טולדו.
סה"כ עלות ההדרכה של מרינה – 70 יורו עבור כ 4 שעות.
קצת
חנויות וחוזרים במונית לתחנת הרכבת (נהג המונית נחמד ומסיע אותנו לתחנה הראשונה
בכדי
שיהיה
לנו מקום לשבת ברכבת).
בתחנה
במטה פוגשים את אלי ואורית ומחליטים לנסוע לסורנטו. אלי נוסע אחרי ובחניון אנו
מאבדים אותם (לא בכוונה!). ממשיכים לחפש אותם בסמטאות ללא כל תוצאה. מחליטים לחפש
מסעדה והתושייה
של הילה
עוזרת – שואלים ירקן מקומי והוא ממליץ על מסעדה שתתברר כמסעדה מצוינת (La Fenice).
האוכל
והאווירה – כייף אחד גדול. אכלנו מרק אספרגוס (יש 6 מרקים בתפריט), סלמון מעושן
ולעיקרית
אכלנו
ריזוטו עוף ומנת עוף בחרדל. הכול היה מצוין. משהו שמעיב – קבלת החשבון מתעכבת זמן
רב.
במלון (לאחר
חששות כשלא ראינו את הרכב של אלי ואורית) מתברר (פתק שהופקד בקבלה) שאלי ואורית
חיפשו אותנו זמן רב ולבסוף התייאשו וחזרו מוקדם למלון.
יום א' –
17.3
מתוכנן
לנסוע לפומפי ווזוב אבל עקב מזג האוויר (שאמור להיות מחר גרוע יותר והמלצת מריאנו)
אנחנו נוסעים לסורנטו בכדי לשוט במעבורת לקאפרי. חונים ויורדים לנמל אבל מתברר
שהמעבורת הבאה תצא בעוד שעתיים. במצב הזה לא יהיה מספיק זמן לסייר בקאפרי.
מוותרים
ומחליטים לשנות תוכנית – פומפי ווזוב. נאלצים לקנות זוג נעליים להילה היות והיא
נועלת מגפיים שלא מתאימות להליכה המרובה.
משאירים
את הרכב בסורנטו ונוסעים ברכבת לפומפי. שעתיים מעניינות מאד בעתיקות ואוכלים ארוחה
קלה של
סלט וספגטי במסעדה שנמצאת סמוך ליציאה.
ממשיכים
ברכבת להרקלנו (בסיס יציאה להר הגעש ווזוב). בתחנת הרכבת ממתינים החאפרים שמציעים
הסעה
וכניסה לאתר – כולל איום (שמתברר כנכון) שבמידה ולא נצא מיד לא נספיק לעלות להר.
במחיר של
20 יורו נוכל לקבל הסעה הלוך וחזור כולל כניסה לאתר. מאוחר יותר יתברר שהכניסה
זולה
יותר אבל
לא הייתה כל ברירה.
הנסיעה
להר מפחידה והנהג כנראה משתתף במרוצי מכוניות. בכניסה לאתר מושלג ואנחנו מתחילים
לטפס רגלית. הילה מוותרת ונשארת למטה. הנוף מדהים – כל אזור נאפולי מתגלה לעין.
הטיפוס
לא קל (כחצי שעה) והמראה למעלה מיוחד כולל אדים שמשתחררים בלוע ההר.
יורדים
יחד עם העובדים (שמלווים את הירידה בהאזנה למשחקה של נאפולי) – סוגרים את ההר.
הקור למטה היה מקפיא והילה לא שמה לב שיש מסעדה וחנויות למזכרות בהן יכלה להתחמם.
בדקות
שנותרו עד להסעה, הילה מצליחה לקנות שרשרת ועגילים בדוכן שבו ה"בסטונר"
הוא חברו של הנהג הממתין להילה בסבלנות לסיום העסקה.
בדרך
חזרה ברכבת, מעניין ביותר – יש דרמה – החבורה של הקשישים מפספסת את "סטלה
מאריס"!
בסורנטו
אנחנו אוכלים עם אלי ואורית במסעדה המומלצת והטובה של אתמול (מרק עגבנית, שרימפס
וריזוטו פטריות.
חזרה
למלון לאחר יום ארוך ומהנה.
יום ב' –
18.3
עברנו
לילה סוער של רוחות וגשם (מרפסת החדר פונה לים). גם התחזית להיום אינה מבשרת
טובות.
מוותרים
על קאפרי ומחלטים לצאת שוב לנאפולי ולבקר במוזאון הארכיאולוגי שבו נמצא גם החדר
הסודי
המכיל
מוצגים ארוטיים מעתיקות פומפי והסביבה.
חונים
כרגיל במטה ויוצאים ברכבת לנאפולי. בתחנת הרכבת אנחנו עולים על מונית לכוון
המוזאון. לאחר
רכישת
הכרטיסים מתברר שהחדר הסודי סגור לצורך צילומים ולא בטוח שהוא ייפתח היום – אכזבה
גדולה. בכל מקרה מסיירים ומתרשמים ממוצגים מעניינים.
חזרה
מהמוזאון רגלית אינה מלבבת במיוחד והעיר נראית די עלובה. בדרך אנחנו עוצרים
ואוכלים במסעדה איטלקית אוטנטית. ארוחה סבירה ולא מיוחדת – אנטיפסטי מטוגן, מרק
שעועית וספגטי בולונז.
עומס רב
בתחנת גאריבלדי (שעת סיום יום עבודה) ומצליחים לעלות ולאחר מספר תחנות גם לשבת.
בחזרה
במלון פוגשים את אלי ואורית ומחליטים לאכול ארוחת ערב ב"מסעדה של
מריאנו".
ההסעה
לוקחת – הרבה צחוקים במסעדה המשפחתית – ההסעה מחזירה ונפרדים מאלי ואורית היות
ומחר
אנחנו חוזרים הביתה.
יום ג' –
19.3
ארוחת
בוקר לסיום השהות במלון מגה מר (MEGA MARE) המקסים. נפרדים ממריאנו
לא לפני שהוא מציע בקבוק יין כמתנה וכמעט מאיים שנכתוב עליו טובות באתרים השונים.
יוצאים
לדרך לאחר שקיבלנו המלצות לאתרים שבדרך מזוג ישראלים נחמד שגם התארח במלון ובדרכו
לשדה
ברומא.
בדרך
עוקפים ונפרדים מנאפולי ונכנסים לעיירה קסינו (CASSINO) שלפי המלצה מפורסמת
בזכות הכנסייה המיוחדת בראש ההר הצופה לעיירה. בכניסה לעיירה עוצרים בבית קפה
למנוחה, וכוס קפה.
ממשיכים
לתוך העיירה הנחמדה ועולים בפיתולי ההר עד לכנסייה.
לצערנו
הכנסייה סגורה בין השעות 12:00 – 15:00. מחליטים לרדת לאכול צהריים ולשוב ב 15:00.
מוצאים
מסעדה שוממה אך אין ברירה היות ובשעות הצהריים רוב המסעדות סגורות. משפחת הבעלים
כולל
הסבא יושבת לאכול ולנו מכינים פסטה ונתחוני פרגית – טעים.
עולים
חזרה לכנסיה ומתרשמים ממבנה מרשים וגנים מתוחזקים. יורדים וממשיכים לכוון השדה
ברומא.
ה GPS קצת מטעה ומנסה להוריד
אותנו לכבישים צדדיים אבל חוזרים לאוטוסטרדה ומגיעים לשדה.
חברת
ההשכרה מנסה לגבות סכום אסטרונומי על חוסר מזערי של דלק ולאחר סירוב עקשני הם
מוותרים.
עיכוב
בעליה למטוס (שמתברר עקב השר היוצא מרידור) ונוחתים בארץ בשעה 4:30 לפנות בוקר.
לסיכום:
אזור
מקסים
מלון
מדהים
אנשים
נחמדים
אוכל לא
משהו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה