מסע
כדורגל – מערב גרמניה – נובמבר 2013
6.11 – יום ד'
3:15 – נפגשים בשדה. עוברים את כל תחנות
הביקורת (ביטחון, כרטוס, דרכונים) ומכוונים
לדיוטי. שוקולדים לחבר'ה בבית והפסקה
בטרקלין, הפעם עם כרמי גילון וחבורת שופטי הכדורגל בראשותו של אלון יפת היוצאת לשפוט במשחק הליגה אירופית בין ריג'קה
מקרואטיה לליון מצרפת.
עולים למטוס – מקומות טובים – 70% תפוסה.
עיכוב של כחצי שעה (כרגיל באל על – הסיבה – עומס מעל ניקוסיה – מה הקשר?). המראה
ויוצאים לדרך.
טיסה רגועה יחסית. "יסמין
הכחולה" כסרט ליווי. סלט כנישנוש קל ונמנום רוב הזמן.
11:00 - נוחתים בפרנקפורט. איסוף מזוודות ועושים
דרכנו (די רחוק) לדלפקי השכרת הרכב.
הרכב המוזמן לא בנמצא ומוצע לנו רכב משודרג
– סיאט אלהמברה – רכב ענקי בעל 7 מקומות
שלא מתאים לנסיעה בעיירות ובדרכים לאורך
המסלול שלנו.
מתעקשים ומחפשים בחניון רכב אחר. בעזרת
עובד מקומי מזהים רנו מגאן אוטומטית (דיזל).
מיד חוזרים לדלפק ולאחר חיפוש הפקידה מוצאת
את מפתחות הרכב – יש! ההתעקשות משתלמת!
יוצאים
לדרך וקצת מתברברים – תמיד אפשר להאשים את ה GPS.
בדרך לדורטמונד על הכביש המהיר, טפטוף קל,
140 קמ"ש ומכוניות עוקפות אותנו משמאל ונעלמות. מה שנחמד שמשאיות לא יוצאות מהנתיב
הימני (בדומה לכביש 6 אצלנו ...).
בדרך עוצרים לארוחה קלה בתחנת דלק הכוללת
מסעדה.
14:30 - במלון. קומה שלישית, ללא מעלית,
חדר נחמד עם אמבטיה גדולה. מקלחת ומנוחה של שעה.
יוצאים לכוון האצטדיון ("סיגנל אידונה
פארק"). הירידה לכביש המהיר חסומה (תיקוני דרכים) וסומכים
על ה GPSשמביא אותנו ישר
לחניון הגדול שליד המגרש.
אין
דוכנים בדומה לברצלונה ("קאמפ נאו") או מילאן ("סאן סירו"). יש
מתחם של בירה, צ'יפס ונקניקיות שמרכז את אוהדי הקבוצות. נציגות מרשימה של אוהדי
ארסנל. בירה ראשונה לחימום האווירה. יש החזר
של יורו
אחד על החזרת כוס הבירה (פלסטיק) הריקה.
סיבוב
בחנות הקבוצה (המקום היחיד בו ניתן לקנות את מוצרי הקבוצה). קונים צעיפים ונכנסים
למגרש.
עידוד ודגלים בעיקר ביציע של
ה"שרופים" וגם אוהדי ארסנל (כ 6,000) מוסיפים לאווירה.
חשמל
באוויר בזמן נגינת המנון ליגת האלופות ונפנוף הדגל במרכז המגרש.
פעם שביעית שלנו במשחק ליגת אלופות ותמיד מרגש
מחדש.
מחצית ראשונה מתוחה ללא שערים ומעט
הזדמנויות. מחצית שניה תוססת, מצבים לגול וארסנל גונבת
שער בדקה ה 61. דורטמונד לוחצת וגם לארסנל
יש מצבים לגול. חצי שעה של משחק ברחבות.
נגמר מאכזב מבחינת המקומיים ומתפנים בשקט
עם עיכוב קל ביציאה מהחניון.
הדרך חזרה למלון חלקה והולכים לישון אחרי
יום ארוך.
7.11 – יום ה'
7:30 - השכמה - בוקר סגרירי עם גשם קל.
יורדים לארוחת בוקר. הפתעה – כל שולחן מסומן ומחכה
לדיירי כל חדר. על השולחן, מיץ בכוסות
ולחמניות טריות. קפה טעים.
יוצאים לדרך בכוון דרום. התכנית להיום –
נהר המוזל ובמידת האפשר חלק מנהר הריין.
הכביש החסום מאתמול מסומן בשלט עם סימן של
עיגול אדום. מחליטים לעקוב ולנסוע לפי הסימן
שמתברר כהכוונה למעקף של החסימה. חכם מאוד
ויעיל.
מגיעים לתחילת נהר המוזל בשעה 11:30
ועוצרים לקפה במקום שיתברר כאחד מבתי הקפה המיוחדים
והמקסימים ביותר. עיצוב מיוחד, כלים
מעוצבים, עוגות ועוגיות נפלאות.
ממשיכים לאורך המוזל ועוברים לגדה השנייה.
מכוונים לטירת אלץ ("ברג אלץ") שאמורה להיות סגורה.
שער הכניסה לרכב ההסעות פתוח ואנחנו כמו
ישראלים טובים ממשיכים בדרך צרה מאוד עד שמולנו
מזדקרת
הטירה המרשימה.
עוצרים לצלם ולהתפעל - באמת מיוחד במינו.
חזרה באותה דרך ויורדים עד "כוכם"
– עיירה מקסימה על גדת המוזל. חונים במרכז (תו חנייה לשעתיים).
מטיילים בסמטאות ועולים לאט לכוון טירת "כוכם"
הצופה על עיקול בנהר המוזל. הנוף מהטירה מהמם!
יורדים בדרך אחרת ועוצרים בפיצרייה. אנחנו
לבד כמעט בכל המקומות – תמה תקופת התיירות באזור.
מרקי גולש ועגבניות טעימים, סלט ופיצה למנה
שנייה. שתייה - בירה כמובן.
מסיימים וחוזרים לאוטו בדקה האחרונה של תו
החנייה. בסוף השבוע העיירה חוגגת את חג היין המקומי.
בשל השעה (15:30) והרצון למצוא מקום לינה
לאורך הריין, מחליטים לנסוע לאורך המוזל בכוון בארבך,
עיירה על גדות הריין.
"בכרך" - כל הצימרים המומלצים
סגורים לעונת החורף! מסתובבים בעיירה ומנסים במספר צימרים עד
שפותחת לנו גברת נחמדה שמציעה חדר עם ארוחת
בוקר ב 70 יורו. החדר נחמד וגדול וכולל גם חדר
אמבטיה לא קטן.
מתארגנים לאחר שהעברנו את הרכב מחוץ לעיירה
(לאורך הכביש המקביל לעיירה). בסיור מוקדם סומנה מסעדה (בין הבודדות שפתוחות)
שתתברר כמסעדת שף קצת הזויה.
תפריט מוזר וניתן היה לראות לפי המנה
הראשונה את מוזרות המקום.
מוצאים לבסוף מה לאכול – פסטה עם ירקות
ובקר עם פתיתי תפוח אדמה. 2 סבבים של היין מקומי המצוין מלווים את הארוחה .
מאוזנים במיטות בשעה 22:00 לאחר סיור לילי
קצר ברחוב הראשי של "בכרך" הנטושה.
8.11 – יום שישי
יום מעונן. לבד בחדר אוכל גדול. ביצים,
ירקות, ריבות – ארוחת בוקר מעולה. סיבוב קצר בעיירה
המתעוררת ויוצאים לדרך.
דרומה לאורך הריין עד לטירה הראשונה – "ריינשטיין"
הבנויה על סלע. הטירה הייתה סגורה אבל הנוף הנשקף ממנה היה מדהים. כל עמק הריין
פרוס לפנינו.
המשכנו דרומה עד "בינגן" ויצאנו
לסיור קצר בטיילת אחרי שהצטיידנו במפות וחומר במשרד התיירות
המקומי. צפינו מהטיילת על
"מאוסטרם" – מגדל העכברים שממוקם על אי בנהר.
מצפינים ובעזרת מקומיים שמכוונים אותנו מגיעים
לטירת "רייכנשטיין". הגברת בקבלה מתרשמת מכך
שאנחנו "מדריכי תיירות" מישראל ופותחת עבורנו
את הדלתות לסיור פרטי בטירה המיוחדת.
2,200
קרניים! של חיות שניצודו לאורך השנים מעטרים את כל קירות הטירה. חדרים שמורים
להפליא הכוללים ריהוט וציוד מלא.
המשך צפונה ועוצרים לתצפית וצילום של צוק "לורליי"
שהיה מרסק ספינות בעיקול הנהר ולפי האמונה הדבר קרה עקב נימפה שהייתה מפתה בשירתה את המלחים.
העצירה הבאה
הייתה ב"בופרד" – עיירה עם מדרחוב ומרכז נחמדים מאוד. הפסקת צהריים
מאוחרת
בבית קפה/מסעדה
מקומי למרק גולש ומרק תפוחי אדמה משולב בנקניקיות.
עצירה הבאה
הייתה אמורה להיות בקובלנץ אבל לא מצאנו את החנייה הרצויה ועקב כך ממשיכים ישירות לקלן.
טפטוף קל בדרך
והאטה קצרה לפני קלן. מעדיפים להשאיר את הרכב במפרץ שלפני המלון (בצמוד לתחנת משטרה)
ולא לשלם 18 יורו ליום בחניון המקורה.
מלון חדיש
ונעים. מקלחת ומנוחה קלה מאוששים אותנו ויוצאים ברכבת הקלה למרכז קלן. חוסר
במטבעות לתשלום במכונה שברכבת, מאלץ אותנו לנסוע חינם.
יורדים בצד המזרחי של הריין – תמונה מיוחדת של קלן והקתדרלה
המפורסמת המזדקרת בצד השני.
חוצים את גשר
המנעולים (זוג מאוהב תולה מנעול וחוגג עם בקבוק יין) ומשתלבים במדרחובים העמוסים
בחנויות מותגים. קצת מתנות (בגדים לבנות בבית) ומחפשים מקום לאכול.
ארוחת ערב ב"הארד
רוק קפה" הכוללת קוקטיילים לפתיחה. ממשיכים לעבר מועדוני הג'אז של "פפה
ג'ו". עוברים דרך המועדון הגדול (משמש למפגש ושתיה בלבד) ומוצאים את המועדון
המקורי והקומפקטי.
אווירה מחשמלת,
דחוס ומוזיקה מדליקה. 7 נגני להקת ג'אז מנגנים ושרים כאשר מסביב כוסות הבירה
הריקות מתחלפות
במלאות כל כמה דקות.
מעבירים כשעה
במועדון וחוזרים ברכבת (הפעם מקפידים לשלם) למלון. ערב מהנה בקלן.
9.11 – יום שבת
8:00 - מתעוררים
לאור שמש ונראה שיום יפה לפנינו. תה בחדר (מחיר החדר לא כולל ארוחת בוקר).
יוצאים ברכבת
לכוון מרכז העיר ומתיישבים בבית קפה ששייך לקונדיטוריה עמוסת מאפים. להפתעתנו יש כמויות
אדירות של סופגניות (חנוכה?).
לאחר הרגעת הבטן
מתקדמים במדרחובים (משלימים קניות) עד לקתדרלה המרשימה ומסיירים בתוכה. חלונות הוויטראז'ים
מרשימים ביותר.
שעת הצהריים מתקרבת
ואחרי מנוחה קלה לשתייה וקצת אינטרנט אלחוטי אנחנו עולים על הרכבת ללברקוזן.
ברכבת, אוהדי
המבורג משתלבים בין אוהדי לברקוזן ובתחנה אנחנו עוקבים אחר היורדים עד לאזור
המסעדות והקניון הגדול. סיור קצר בקניון ויוצאים למדרחוב.
בסוף המדרחוב
התמקמו דוכני אוכל והריח מושך אותנו לאזור. דוכן לביבות תפוחי אדמה מפתה אתנו
ומי אנחנו שנוותר על טעימה של המאכל המקומי. הלביבות
החמות טעימות מאוד.
הליכה של רבע
שעה (דרך פארק המרוצף שוטרים) ולפנינו מופיע ה"באייר ארנה" של לברקוזן.
נכנסים בהתאם להכוונה
של סדרנים המפוזרים מסביב לאצטדיון ורוכשים כרטיס נטען לרכישות ברחבי האצטדיון.
מצטיידים בבירות ומתיישבים ביציע.
ה"באייר ארנה"
קומפקטי – 30,000 צופים בלבד. המבורג
הביאה כ 4,000 אוהדים שמעודדים
ללא הפסקה.
מרשים ביותר לאור העובדה שהמבורג נמצאת כ 400 ק"מ צפונית ללברקוזן.
אנחנו בלחץ לאחר
שראינו רק שער אחד בדורטמונד (שלא יצחקו עלינו בבית).
המשחק מתחיל בקצב מטורף ואסור למצמץ. עד ההפסקה מובקעים
3 שערים והתוצאה 2:1 ללברקוזן.
המחצית השנייה
מפתיעה וקצבית ומסתיימת בתוצאה 5:3 ללברקוזן לאחר שהמבורג
חזרו למשחק ב
2:2. חוויה של משחק!
בדרך חזרה לרכבת
מגלגלים שיחה עם אוהדת המבורג שיכורה וקצת מרחמים עליה על ההפסד והדרך
הארוכה שמחכה לה
הביתה.
עקב עומס בתחנת
הרכבת אנחנו מחליטים לחזור במונית. סוגרים עם הנהג התורכי על 20 יורו.
בהתחלת הנסיעה
יש עומסים וכמעט לא מתקדמים. התורכי מנסה לדרוש יותר כסף עקב התנועה הרבה אבל לא
מוותרים (בעיקר בגלל המרמרה).
העומס משתחרר
לאחר מספר דקות והנסיעה למלון אורכת לא יותר מרבע שעה.
מתארגנים
במהירות כדי להספיק למסעדה שמוזמנת לשעה 20:00.
בדיוק בזמן
מגיעים למסעדה הקוראנית. גריל חשמלי במרכז כל שולחן ישמש לצליית הבשרים והירקות.
פותחים ב"אפרול
שפריץ" - הקוקטייל המוביל באירופה. מקבלים הסבר על אופן הכנת הארוחה ומקבלים
דים סאם לפתוח
את התיאבון. צלוחיות עם מיני ירקות, רטבים שונים, אורז מאודה וצלחת בשרים
ממלאים את השולחן. מדליקים את הגריל והחגיגה מתחילה.
יורם וישראל בהתקפה על הבשר מאגף ימין.
במשך כשעה וחצי
"סבלנו" מאוכל טעים ומיוחד ותהליך הצלייה על הגריל הוסיף לאווירה.
מסיימים בבירה
מקומית ומוותרים על הקינוח (על חשבון הבית) שהיה שילוב של יוגורט ופירות.
הרחובות מתמלאים
ומתברר שהלילה הוא "לילה לבן" בקלן – כל המוזאונים פתוחים עד 3:00
בלילה.
תור ארוך משתרך בכניסה
לחפירות של בית כנסת עתיק שבמרכז קלן. יש סנטימנטים ליהודים.
ניסיון להיכנס
שוב ל"פפה ג'ו" - מוותרים עקב עומס בתוך הפאב ומוזיקה לא מושכת.
מקנחים בגלידה טובה
לסיום הערב.
גילוי נאות -
קלן היא בירת הקהילה ההומו-לסבית בעולם וזה מוכח ברחובות. מעניין מה חושבים
עלינו (אולי
ניתן ידיים כדי שלא יתחילו אתנו).
10.11 – יום א'
גשום. מתחילים
בירידה דרומה לכוון קובלנץ. ננסה להשלים מה שלא הספקנו לפני יומיים. עוצרים
בדרך לארוחת
בוקר של ביצים וסלט בליווי קפה. הגשם לא מפסיק.
בקובלנץ הכמעט
נטושה, אנחנו מחנים ליד מפגש הנהרות – ריין ומוזל ויורדים לנקודת התצפית.
ממשיכים לסיבוב
רגלי במדרחובים הנחמדים שבעיר העתיקה.
נסיעה דרומה בצד
המזרחי של הריין מביאה אותנו לטירת "מרקסבורג" הממוקמת גבוה על צוק מעל
עיקול בנהר
הריין.
מוותרים על כניסה מחוסר זמן ומסתפקים בתצפית על כל אזור
עמק הריין המשובץ כרמים.
לאחר כחצי שעה
נוספת של נהיגה דרומה אנחנו מגיעים לעיירת היין המפורסמת ביותר באזור – רודסהיים.
חונים במרכז
ומיד תרים אחרי מקום לאכול. מסעדה גרמנית טיפוסית עם מלצריות הלבושות
בגדים אותנטיים,
תואמת את דרישותינו ואנחנו מוצאים עצמנו ישובים ומיד מזמינים בירות מקומיות.
פותחים במרקים –
מרק גולש ומרק כופתאות כבד. טעים ומזין (היינו רעבים בטרוף).
התפריט מציע כ
10 סוגי שניצל (חזיר כמובן) ואנחנו משנים ומזמינים שניצל עוף עם בצל ופטריות.
האוכל טעים מאוד
והמלצרית (שמסתבר – צרפתייה) חביבה אלינו במיוחד (יחידים במסעדה).
הגשם הפסיק
ושיטוט בסמטאות מבהיר לנו שזו אחת מהעיירות המיוחדות ויהיה שווה בעתיד לחזור
ולטייל בה זמן רב יותר.
קונים יין מקומי
בחנות עמוסה ביינות מכל הסוגים.
מתחיל להחשיך
והדרך למלון בפאתי פרנקפורט (12 ק"מ משדה התעופה) אורכת כחצי שעה.
מתדלקים פעם
אחרונה.
המלון נעים ולאחר התמקמות יורדים לבירה אחרונה בבר
המלון.
11.11 – יום ב'
7:30 - נסיעה
לשדה. סיבוב כפול ומזהים את הכניסה של החזרת הרכבים. חזרה מהירה
ברכבת פנימית ועוברים
לטרמינל שממנו נטוס. הפרדה מתושבי השוק האירופי בדיוטי פרי מצילה
אותנו מהוצאות
נוספות. טיסה חלקה ורגועה לארץ.
תם טיול כדורגל
נוסף של מקומות וחוויות מיוחדים.
לסיכום:
פעם שביעית
ששמענו את המנון ליגת אלופות וראינו את נפנוף הדגל במרכז המגרש:
מרץ, 2008 –
ריאל מדריד – רומא
מרץ, 2008 –
מילאן - ארסנל
נובמבר, 2008 –
ארסנל – דינמו קייב
מרץ, 2010 –
ברצלונה – שטוטגרט
אוקטובר, 2010 –
אייקס אמסטרדם – אוקזר
ספטמבר, 2011 –
מנצ'סטר סיטי - נאפולי
נובמבר, 2013 –
דורטמונד – ארסנל
נפתחה ההרשמה
למסע הכדורגל הבא.
