טיול כדורגל - יורו 2016 - צרפת

טיול כדורגל - יורו 2016 - צרפת

יום רביעי - 15.6 – ג'נבה – אנסי

02:30 - כמו תמיד המפגש המרגש בשדה התעופה מדליק וממלא מחדש

את מיכל האנרגיה והפעם יותר מתמיד. 4 משחקי יורו ב 5 ימים!

התכנון וההכנות החלו כבר לפני כמעט שנה. הוזמנו טיסות, רכב ונקבע

האזור שבו גם נטייל – ליון וסיינט אטיין.

בהגרלה זכינו בחבילות אזור שנמכרו כבר לפני שנקבעו העולות, סדר המשחקים והבתים.

די, מספיק עם ההקדמה. מי שמעוניין ביותר פרטים ואיך מארגנים טיול 

כדורגל, זה המספר 054-2490672.

04:00 - הפסקה קצרה בטרקלין ויוצאים בטיסת בוקר לג'נבה (כולל עצירה קצרה בציריך).

כאן המקום להוסיף שחברנו היקר, דוד, כבר ממתין לנו בג'נבה.

נחתנו. אוספים את הרכב מהאזור הצרפתי של השדה ויוצאים לדרך. ה GPS מתפקד מצוין.

כנראה מאושר לחזור ולטייל בחו"ל.

נסיעה קצרה ואוספים את דוד שכבר מחכה בפתח המלון. נשיקות וחיבוקים.

היעד הראשון – Yvoire, עיירה קסומה על שפת אגם ג'נבה.

מגרשי החנייה הגדולים שליד העיירה ריקים ואין הנאה גדולה יותר מסיבוב רגוע בסמטאות

הציוריות שמשובצות בחנויות בוטיק מקסימות. את ארוחת הצהריים אנו אוכלים במרפסת 

של מסעדת La Vieille Porte המצוינת שצופה לאגם. מנות מעולות ובירה קרה. 

אווירה של התחלת חופשה שלא תאכזב.

בצער רב, עזבנו את העיירה ואחרי כשעה הגענו ל Annecy – חניון לינת הלילה הראשון שלנו.

התמקמנו במלון BEST WESTERN Hotel International שהוזמן מראש. הבנות בקבלה

היו מוקסמות מדוד השרמנטי ועזרו לנו להתארגן עם החניה, המדחנים שברחוב ואיך 

להגיע לעיר העתיקה. התארגנות קצרה ויוצאים ל"קרוע" את העיר.

העיר העתיקה של אנסי שממוקמת בין שתי תעלות של נהר התיו - Canal du Thiou - מקבלת 

אותנו בענני יתושים. התנועה בסמטאות והרחובות עדיין רגועה ומתחילים בבירה ראשונה. 

על מסכי הטלוויזיה – רומניה מול שוויץ. היורו מחלחל לתודעה.

הבטן מקרקרת ולפי המלצה מוקדמת – ארוחת ערב במסעדה איטלקית -  The Little Italy - 

מסעדה שמגישה אך ורק פיצות.

פיצות מדהימות, שירות מעולה ולסיום כוסית לימונצ'לו על חשבון בעל הבית שמקשקש
גם כמה מילים בעברית.

את הערב אנחנו מסיימים בבר שבאחת הסמטאות ובחסות מחצית ראשונה של צרפת 

נגד אלבניה (בליווי בירה כמובן).

יום חמישי - 16.6 – ליון

ארוחת בוקר קלה במלון ויוצאים לדרך לפני שמגיע הזמן שמחייב לטעון שוב את המדחן ברחוב.

מכוונים את ה GPS לעבר קניון Les Gorges du Fier - (לא חנויות - מעבר הרים).

בודדים בחנייה. טפטוף קל מלווה את ההליכה של כמה דקות בשביל קסום עד שמגיעים לכניסה.

אכזבה – בעקבות הגשמים והפשרת השלגים, הקניון נסגר עקב עליית גובה המים.

ממשיכים לליון.

מזג האוויר משתפר וליון מקבלת אותנו עם דגלי היורו שתלויים בכל מקום. חונים זמנית בסמוך 

לכניסה של המלון ומעלית קטנה ואישית מעלה אותנו למשרד הקבלה שנמצא בקומה הראשונה.

מקבלים חדרים, הסבר על החנייה שבכיכר התאטרון ויוצאים לכיכר Bellecour. בכל עיר מעשרת

הערים שמארחות, נבנה Fan Zone – מתחם בילוי עם מסכי ענק, שתייה, אוכל והרבה אטרקציות.

אוהדי הנבחרות הרבים שמגיעים לצפות במשחקים יחד עם אזרחים צרפתים, מגיעים במהלך כל

היום לחגוג ולהנות במתחם.

גם אנחנו מצאנו את עצמנו, אחרי בידוק ומישוש קפדניים, מסתובבים בתוך המתחם

הרועש שברובו מאכלס היום את אוהדי צפון אירלנד ואוקראינה הצבעוניים.

שעת המשחק מתקרבת ויורדים לרכבת התחתית שמתחת לכיכר. מסתבכים קצת עם

רכישת כרטיס נסיעה ויוצאים לדרך. ההגעה לאצטדיון החדש של ליון מחייבת גם המשך

בשאטל שמחכה בתחנה הרכבת. סוף סוף רואים את ה"אור" -   .Stade des Lumières

הצגת כרטיס, בידוק, מישוש ואנחנו בפנים. מרגיעים את הרעב הרגעי בלחמנייה עם 
נקניקיה ובירה. גרעינים שחורים שדוד הביא מזכירים לנו שבת בבלומפילד – יחי ההבדל הקטן!

כרגיל, יורם מתחבר למין הנשי (או שהמין הנשי מתחבר ליורם).

נפרדים מדוד שעובר ליציע הנגדי ונכנסים – אצטדיון לתפארת מדינת צרפת!

טקס יורו עם הצגת דגלי המדינות והמנונים וכל הקהל נכנס לאווירה מחשמלת.

שריקה והמשחק מתחיל. מלבד גשם שמבריח את יושבי השורות הראשונות, המחצית

הראשונה הייתה מחצית של גישושים. ברד כבד עוצר את מהלך המחצית השנייה והשופט 
מפסיק את המשחק לכמה דקות. 

אוהדי אירלנד הצפונית לא מפסיקים לעודד לרגע והקבוצה גומלת להם בשני שערים 

וניצחון מרשים. איזה קהל מדהים!

פתיחה של טיול כדורגל ברגל ימין – 2 גולים.

חוזרים בשאטל ורכבת לאזור הכיכר ומשם חוצים רגלית את הגשר שעל נהר הסון – Saône עד 
לעיר העתיקה.

אוכלים ארוחת ערב מצויינת בביסטרו צרפתי אותנטי. מעדיפים את יין הבית היות ובמקום 
מגישים רק בירה בבקבוק. 
במלון אנחנו נפרדים בעצב מדוד שעוזב מחר מוקדם בבוקר לפריז. נקבל אותו חזרה בעוד יומיים.

יום שישי - 17.6 –  סיינט אטיין

מוותרים על ארוחת הבוקר במלון אבל לא מצליחים להתחמק מבעל המלון החביב

שמנסה לספר לנו על ההיסטוריה של משפחתו היהודית ואת הקשר לסימון וייל, פילוסופית

ואשת ציבור צרפתייה ממוצא יהודי. כיהנה כשרה בממשלות צרפת והייתה

נשיאת הפרלמנט האירופי.

אוספים את הרכב מחניון תת קרקעי שליד המלון ויוצאים לכוון סיינט אטיין. בדרך עוצרים

לקפה ומגיעים מוקדם לעיר המנומנמת. סיבוב ראשון בסמטאות העיר העתיקה עד שעוצרים

בפטיסרי קטן ונחמד. גם בלי לדעת צרפתית הם מבינים מסימני הידיים שאנחנו רעבים ומגישים 
לנו כריכי טונה וסלמון טעימים.

במשרד התיירות המקומי אנחנו מקבלים מפות והסברים על העיר שלרוב האתרים

המעניינים ניתן להגיע ללא תחבורה. אוהדי צ'כיה וקרואטיה מתעוררים והרחובות

נצבעים בשחמט של קרואטיה ובאדום של צ'כיה.

את ה Fun Zone של סיינט אטיין מיקמו לא רחוק מהמגרש ולשם מגיעים כל האוהדים

ל"תידלוק" אחרון לפני המשחק.

דוכני האוכל שבמתחם לא מגרים אותנו והבחירה במסעדת סטייקים קרובה הייתה

מוצלחת מאוד.  

שבעים ומרוצים מתחילים להתגלגל יחד עם שיירת שאר האוהדים עד לאצטדיון.

בידוק, מישוש ואולי גם ליטוף (מעניין את מי מעסיקים בעמדות הבדיקה?).

האצטדיון קומפקטי והמושבים מותאמים לילידי 2009. לא נורא, חיכוך בין אנשים

ממקומות שונים בעולם לא הורג.

מרגש לראות כוכבים כמו: ראקיטיץ', רוזיצקי, סרנה, מודריץ', צ'ך ומנדז'וקיץ'.

המשחק נפתח בסערה והקרואטים מנסים לממש את הפוטנציאל שלהם מוקדם.

הקרואטים עולים ליתרון עוד לפני סיום המחצית ומכפילים את התוצאה 10 דקות

לאחר תחילת המחצית השנייה.

צ'כיה מצליחה לצמק ל 2:1 וכמה דקות לפני הסיום אוהדי קרואטיה מצליחים לעצור

את המשחק בעזרת אבוקות בוערות שנזרקות לדשא. מהומה ומכות ביציע הקרואטי.

חידוש המשחק מצא את שחקני קרואטיה המומים מהתנהגות הקהל וצ'כיה

מנצלת את ההלם ומשווה ל 2:2. איזה משחק! איזה דרמה!

חוזרים רגלית למרכז ומחליטים לעצור ולאכול לפני שחוזרים לליון.

יושבים בחצר של מסעדת Le Stromboli האיטלקית - פיצה, סלט ובירה מלווים את

את שיחזור המשחק המצוין שראינו. קרואטים עצובים, צ'כים שמחים ואנגלים

שכבר מחכים למשחק מול סלובקיה משלימים את התפאורה שמסביב.

חוזרים בנסיעה של שעה רגועה עד למלון בליון.

בכדי לחסוך את מחיר החנייה בחניון התת קרקעי, אנחנו מחנים את הרכב ברחוב

שלאורך הנהר ועולים לחדר. השלט מורה שהחנייה חינם מ 19:00 עד 9:00 למחר.

יופי, חסכנו את מחיר החנייה הלילי.

בתכנון של היום למחרת וחיפוש שווקים בליון, מתברר שהרכב שלנו נמצא בחנייה

שהופכת כל יום לשוק מקומי. יש לציין שעל השלט היו גם הערות לא ברורות.

יורם מתנדב ויורד בריצה בכדי להזיז את הרכב. איזה מזל!

יום שבת - 18.6 - יום טיול מחוץ לליון

פותחים את החלון - יום מעונן וטפטוף קל. להיום לא נקבע משחק והכוונה

לצאת לטיול באזור שמורת Vercors.  

עוצרים בדרך לתדלוק וארוחת בוקר קלה – הגשם הקל ממשיך לרדת.

הנוף משתנה והטבע הפראי משתלט על האזור. לאחר כשעה מגיעים

לנקודת העצירה הראשונה – העיירה Pont-en-Royans.

בעיירה שהוקמה בסוף המאה ה 18, בנויה על ערוץ נחל, חיים כ 800 איש.

המיוחד בה הם הבתים התלויים מעל הערוץ. אנחנו מתצפתים מעל

העיירה (שם מצאנו חניה) ויורדים לרחוב הראשי השקט בבוקר שבת.

מקבלים קצת הסברים ומפות בלשכת המידע המקומית ונהנים מהאווירה

ומהמראה של בתי העיירה התלויים, בזמן הליכה לאורך הערץ של הנחל.

יוצאים מהעיירה ובוחרים לנסוע על אחד מכבישי הנוף שבאזור.

עיקולים, ערוצי נחל תלולים, כביש שתלוי מעל תהום ומנהרות מלווים

אותנו לאורך הנסיעה בכביש המיוחד.

מתחילים להצפין חזרה לכוון ליון. יש גם תכניות לבילוי בערב.

מוצאים חניה ללא תשלום ברחוב עד יום שני בבוקר ועולים לחדר למנוחה

והתארגנות.

בילוי הערב שלנו מתחיל בחיפוש ארוחת ערב בעיר שטוענים שיש בה יותר

מסעדות מאשר אנשים.

לצערנו (ואולי מזל ש...) לא היה מקום במסעדה של השף הצרפתי הידוע פול בוקוז, שנחשב

לאחד השפים הגדולים בעולם וכבר זכה לכינוי - בשלן המאה. הפעם נוותר על 3 כוכבי מישלן.

עברנו דרך כמה רחובות וסמטאות עמוסות במסעדות ולבסוף התיישבנו במסעדה אסייתית

שהתבררה כנפילה של הטיול. סתם מרק, סושי ומנת בשר - אין מה להרחיב.

מראש קבענו שהערב יהיה תרבותי (כדורגל זה לא תרבותי?) ויורדים למרתף של

מועדון הג'אז Hot Club de Lyon. 

עושה רושם שכולם מכירים את כולם. מתחילים עם בירה קרה ונכנסים לאולם הקומפקטי. 

הרכב חמישיית הג'אז - Intermed, עולה לבמה ולמרות שבקטעי הקישור אנחנו לא מבינים 

צרפתית, הם מנגנים מוזיקה מצוינת. סיום מעולה ליום מקסים.

יום ראשון - 19.6 – יום טיול בליון  

היום מוקדש להכרת חלק מהמקומות המיוחדים של ליון. מתחילים סיבוב קצר בשוק

שליד הנהר - Marché Saint Antoine. 

בכל יום מחליף השוק את ייעודו: ירקות ופירות, הלבשה, ספרים, ...

ממשיכים ברכבת לשוק הפשפשים  והעתיקות שבאזור Villeurbanne – עיר לוויין

בפאתי ליון.

פספוס אוטובוס ההמשך בכמה דקות, מחייב אותנו בהליכה של חצי שעה עד לשוק

Puces du Canal שממוקם על שטח ענק. מאות דוכנים וחנויות שחלקם עם

תפזורת מוצרים וחלקם ממוקדי סחורה כמו תאורה, ריהוט, מטבעות, צילום, ...

מסיימים את הסיבוב בשוק ודי מתקשים למצוא תחבורה חזרה. לבסוף עוצרת מונית

והנהג האירני שהיה בדרכו הביתה מסכים להסיע אותנו לתחנת הרכבת.

כמובן שמחשש של חטיפה, אנחנו אוהדים שהגענו מרומניה ובמקביל מתכוננים

לקפוץ מהמונית ברגע שיהיה אפשרי. האירוע עבר בשלום.

במרכז ליון שולט האדום - שחור של אלבניה ומדי פעם מזהים גם את הצהוב של

הרומנים.

עולים עם הפוניקולר – רכבל שמעלה אותנו לגבעת Fourvière. בראש הגבעה

ניצבת כנסיית נוטרדאם שצופה על כל העיר. מנקודת התצפית ניתן לראות את

יופייה של העיר המיוחדת ואת הנהרות ה Rhône  וה Saône שחוצים אותה.

אוכלים ארוחת צהריים מעולה במסעדה וייטנאמית (פיצוי על אתמול).

משתלבים בחגיגה האלבנית שממשיכה במדרחוב וגשם פתאומי מבריח אותנו

לחדר במלון.

לקראת ערב יוצאים לכוון האצטדיון (כרגיל, תחתית ושאטל). בדיקות אבטחה

ומישושים ואנחנו כבר בפנים. נקניקיה, כריך ובירה קלילה (0.5%) נותנים

מרגוע לבטן.

עושה רושם שכל אלבניה נמצאת באצטדיון. עידוד מדהים ודחיפה אדירה

לקבוצה. למרות שהרומנים זקוקים לניצחון בכדי לעלות שלב, האלבנים הנמרצים

מצליחים לכבוש ולנצח.

איזו חגיגה ביציעים! מדינה של 3 מיליון תושבים מנצחת את רומניה הגדולה

עם מעל 20 מיליון תושבים.

פסטות וקוקטיילים בפיצה פינו מאפשרים לנו "לתפוס ראש" ולחזור רגועים לחדר במלון.

יום שני - 20.6 – האנגלים באים!

בוקר מרגש - היום בצהריים נקבל מפריז בחזרה את חברנו, אוהד אנגליה, דוד.

חצי היום הראשון מיועד לביקור באתרים נוספים של ליון ואחרי קפה יוצאים

לעיר העתיקה שרק מתעוררת.

מתחילים לדחוף את הדלתות העתיקות בכדי להיכנס למעברי ה Traboules.

המעברים ששימשו בעבר את יצרני הבדים למעבר בין הרחובות ללא חשש מגשם.

רצוי ולהיכנס בשקט היות ובמקום יש דיירים שלא כדאי להפריע את מנוחתם.

חלק מהדלתות פתוחות. האווירה והריח במעברים – ממש חזרה בזמן.

עולים ברכבת התחתית לשכונה שנקראת על שם הגבעה - La Croix-Rousse.

כאן נמצא אחד מעשרות ציורי הקיר של ליון ואפשר לומר המרשים ביותר.

הציור נמצא בפינת רחוב Boulevard des Canuts.

עצירה קצרה לכריכים טעימים של טונה וסלמון ויורדים רגלית חזרה למרכז העיר.

אוספים את דוד מתחנת הרכבת ויוצאים לדרך – אנגליה וסלובקיה מחכות לנו

בסיינט אטיין.

הפעם אנחנו חונים קרוב יותר למגרש ומיד פונים לזירת הפשע – מסעדת הסטייקים.

המסעדה שבה אכלנו בפעם שעברה לא מאכזבת ואנחנו מתענגים מכל ביס.

ה  Fan Zone – מתחם האוהדים כבר מלא והאנגלים והסלובקים מנהלים קרב עידוד

סוער והוגן. דוד מתהדר בסמלי אנגליה על כל לחי. אוהד אמיתי!

עוברים את מעגלי האבטחה ומישוש באזורים הכי אינטימיים. דוד ממשיך ליציע אחר.

נכנסים לאצטדיון ומבינים שבמשחקים של אנגליה לא יושבים. כנראה כבר טבוע בגנים

שלהם מתקופת יציעי העמידה במגרשי הכדורגל באנגליה.

עידוד רצוף לאורך כל המשחק לא עוזר לאף קבוצה ואנחנו מקבלים את ה 0:0 הראשון.

איזה משחק אנמי של אנגליה!

יוצאים מהאצטדיון ויורם מתקדם להביא את הרכב. מבנה מרשים עם אבטחה בכניסה 

וטיפוסים בגלביות, מבהירים לנו שעדיף לשתוק. מתברר שאנחנו מחכים ליורם בפתח 

של המסגד הגדול בסיינט אטיין. הרמאדן יכול לעצבן אנשים? קדימה, שיורם יגיע כבר ...

יורם מגיע - קופצים לרכב ומסתלקים מהר מהאזור. עומס תנועה בדרך לליון והבטן שואלת

"מה אוכלים"?.

אחרי חצות מגיעים ופיצה פינו פתוחה ועדיין מקבלת אוהדים רעבים. 2 פיצות מספיקות

לנו ותוך 5 דקות מסיימים ועולים לחדר.

דוד עוזב מוקדם בבוקר והלילה (או מה שנשאר ממנו), הוא מצטרף לחדר שלנו.

מזרון מאחת המיטות יורד לרצפה ותוך דקות החדר הופך למנסרה רועשת.

יום שלישי - 21.6 – כל דבר טוב נגמר בסוף

לפנות בוקר נפרדים מדוד, המזרון עולה למיטה וחוזרים לישון כמה שעות.

נפרדים מליון המתעוררת ומתחילים להצפין לכוון ג'נבה. קפה, מאפה

וגשם קל מלווה אותנו כל הדרך. במעבר הגבול בין צרפת לשוויץ,

מצליחים להפחיד אותנו ולמכור לנו מדבקה לכבישים המהירים.

אולי בעצם ניצלנו מקנס גבוה יותר.

מוקסמים מהנוף המהמם שבצד השוויצרי של אגם ג'נבה – זה מקום

שכדאי לחיות בו (או לפחות לטייל).

לפי המלצה, מטפסים עם הרכב ל Mont-sur-Rolle שמשובצת יקבי בוטיק.

סיבוב קצר בכפר, נפגשים עם בעל היקב Domaine de Beau-Soleil שלצערו

הוא יהיה חופשי בעוד שעתיים ומבקש שנחזור מאוחר יותר.

יורדים לעיירה Rolle שנמצאת על שפת האגם ומחפשים חנייה ומקום לאכול.

עניין החנייה נפתר בעזרת טוב ליבה של שוויצרית מקומית שנותנת לנו

במתנה את שעון כרטיס החנייה שמאפשר חנייה חינם לזמן קצוב.

את הארוחה האחרונה בטיול אכלנו במסעדה האיטלקית  Ristorante Vesuvio.

סלטים, פסטות מצוינות ויין מעולה – איזה ארוחת סיום טעימה.

מתדלקים בדרך לשדה התעופה, החזרת רכב וטיסת לילה (דרך בריסל) הביתה.

4 משחקים

8 נבחרות

7 שערים

13 אבוקות

33 בירות, 16 אספרסו,8 קאפוצ'ינו, 7 קוקטיילים

הופעת ג'אז אחת

תם ונשלם טיול כדורגל מיוחד במינו.

ונסיים במילות השיר של אוהדי אנגליה (שלא עזר להם במיוחד):

Don’t take me home,
Please don’t take me home,
I just don’t wanna go to work,
I wanna stay here,
And drink all ya beer!
Please don’t, please don’t take me home!

 

סורין ברקוביץ יעוץ טיולים

Tour & Goal

http://www.tourandgoal.com/